כאשר האדם עומד במצבים קשים, מתפלל ומחכה לנס שיעשה איתו הקב"ה. אך צריך לדעת שנס אינו דבר פשוט. 

ונבאר הדברים: הקב"ה ברא את העולם והטביע בעולם את טבעו, השמש זורחת בזמן, שוקעת בזמן, כך העולם נוהג מבריאתו וכל דבר בעולם כך הוטבע בו טבע להתקיים. וכאשר הקב"ה עושה נס, מחסיר הוא מן דרך הטבע אשר טבע בעולם או בדבר המסויים ואין הקב"ה רוצה לקפח או להחסיר לשום בריאה בעולם ולאחר זמן מחזיר הקב"ה את מה שקיפח והחסיר על ידי הנס לאותו בריאה, מה שנחסר ממנה. 

וכך מצאנו אצל יעקב אבינו: "ויזרח לו השמש" והגמרא בחולין צ"א שואלת: וכי לו לבד זרחה השמש הלא לכל העולם זרחה?. אלא, מתרצת הגמרא, השמש ששקעה לפני הזמן בעבורה זרחה מוקדם בשבילו וכך השלים הקב"ה את החסר לשמש, מה שהפסידה זמן על ידי שקיעתה, החזירה אותו על ידי זריחתה. לכן ידע האדם, גם אם נעשה נס במקום אחד ונחסר מן הטבע על ידי נס, הדבר בעבור הימים יוחזר בדיוק כפי שנלקח ולכן מוטב שהעולם ינהג על פי טבע ובלי שינוי סדרי מעשה בראשית.

ויובן דברי הגמרא אשר שואלת: מדוע לראשונים התרחש ניסים ולאחרונים לא מתרחשים ניסים?, הגמרא מתרצת: הראשונים מסרו נפש ובזכות מסירות הנפש התרחש להם ניסים. ועל פי דברנו יובן: הראשונים הקריבו דברים אשר הטבע מחייב אותם, לישון את הזמנים אשר הגוף דורש, לאכול בזמן אשר הטבע דורש ואותם צדיקים ראשונים החסירו מן הטבע את אכילתם ושנתם וכל דבר אשר זה צו הגוף והטבע אשר הטביע הקב"ה. ולכן התרחש להם ניסים להשלים את מה שהחסירו ממה שמותר להם. 

ועל פי יסוד זה נבין עינין לידת יצחק אבינו, כאשר שרה נפקדה ביצחק אבינו ליצני הדור היו אומרים: מאבימלך התעברה שרה ועל פי דברנו יובן: לא חס ושלום שנפקדה על ידי מעשה מאבימלך, אלא כאשר שרה נלקחה לבית אבימלך מצאנו ( בראשית כ'): "כי עצר ה' בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר שרה" 

ע"כ, אם כן הטבע נגזל על ידי שנעצר כל רחם, קמו ליצני הדור ואמרו: הקב"ה היה חייב לטבע מה שעצר בעדו בבית אבימלך, שעצר ה' בעד כל רחם לבית אבימלך והחזיר לו על ידי שפקד את שרה על מה שעצר בעדו וזה כמו השמש שנחסרה והשיבו לה, אף פה הטבע נחסר בארמון אבימלך והוחזר הזמן הזה על ידי וה' פקד את שרה וזה עומק: מאבימלך התעברה שרה, על ידי המעצור בביתו של אבימלך. אך אצל אברהם זה נס אחר, רק לכבודו ומאהבת ה' אליו, בלי חיסרון הטבע והשלמת הטבע, אלא הקב"ה צר את צורת פניו של יצחק כשל אברהם, כי אם על ידי אבימלך יצחק היה צריך ליהיות כמו מה שנחסר מאבימלך, בן לא הגון משום שזה ההשלמה. הקב"ה עשה נס מוחלט שאינו חיסרון מאבימלך ותשלום כפי שנלקח, אלא בן הגון וראוי כאברהם, בזכותו, צדיק וחסיד כאברהם אבינו ע"ה. 

לכן ידע האדם שפעמים רבות אף אם הוא סובל ומצטער יתן לדברים ללכת כדרך הטבע בלי שישנה הקב"ה את סדרי מעשה בראשית על ידי נס, כי אינו יודע מתי יבא לו הפרעון להחזיר לטבע מה שנלקח ממנו. 

ימים אלו אינם קלים בעבורנו אך מאמינים אנו באמונה שלמה שזה תיקון גדול והיסורים הקשים והנאמנים בסיומם וכאשר ירחם עלינו אבינו מלכנו ויפתח לנו שערי שמים נבין את כל דרכיו.

מקבלים עלינו את הדין ויודעים:" שכל מאן דעביד רחמנא לטב עביד". ורואים אנו בקרורב ממש את ישועת ה' אשר תיהיה תשועת עולמים. 

ישתדלו בכל כח להתפלל בעבורנו ובעבור הישיבות הקדושות ויחזקו בכל כח את קהילת קודש "שובה ישראל". 

ונזכה לגאולה שלמה בקרוב ממש.