והנה ננסה להעמיק ולהתבונן יותר בדבר זה. הרא"ש הדריך את תלמידיו, באורחות חיים ליום רביעי, וכך לשונו: "רצה באשר ירצה יוצריך". כלומר, כאשר תראה שהבורא יתברך רוצה אחרת ממך, תבטל את דעתך ותרצה את אשר ירצה היוצר. וזה יסוד לכל חיי האדם, כאשר האדם רואה קושי בפרנסה, יחשוב בדעתו את דברי הרא"ש: "רצה באשר ירצה יוצריך" וישמח בקושי, משום שזה מה שרוצה היוצר. וכן כשאדם נמצא בקושי בשלום בית, גם ישמח כי זה מה שרוצה יוצרינו. וכן בחינוך הילדים וכל עינין בחיינו, לרצות את מה שהיוצר הקב"ה העמיד אותנו. האדם עמד לקנות דבר מסויים והכל היה סגור ומסודר ובא אחר והקדים אותו, לא יצטער אלא ישמח, כך רוצה היוצר. וכן בעינין שידוך, אדם רצה שידוך מסויים ובא אחר והקדים אותו גם ישמח, כך רוצה היוצר. וכך יצור האדם בדעתו לכל עינין בחייו מה שקורה לו ישמח, כי זה מה שהיוצר רוצה בשבילך ותשמח במה שהיוצר רוצה בשבילך.
אך נקשה, אם כך, מה עם כל עינין התפילה, איך אפשר להתפלל על קושי של פרנסה מצד אחד ומצד שני לשמוח כי כך רצה היוצר?!. וכן, איך אפשר לשמוח ממצב קשה ולא נוח ומצד שני לעמוד ולהתפלל מעומק הלב שמצב זה יסתיים?!.
אלא, פה יחודש יסוד גדול, האדם מצד אחד ישמח מאוד ברצון הבורא ובכל מצב אשר הוא עומד בו, אך ברגע של תפילה יניח את הכל בצד ויתפלל וישפוך את ליבו על אשר קשה לו ובסיום התפילה יתנתק מן הצער ויחזור לשמוח במה שיוצרו רוצה בשבילו.
וזו דרגה גבוה ביותר שצריך האדם להגיע אליה, לשמוח במה שה' נתן לו גם אם קשה ורע לו, אך לדעת לעצור בזמן של תפילה, להתרכז בתפילה על המצב הקיים ושוב בסיום התפילה לחזור ולשמוח במה שה' נתן לו.
וצריך האדם להזהר ביותר לא ללחוץ את הקב"ה בדברים אשר לא נוחים לו. וידוע בזמן מלחמת העולם השניה, שהרגו יהודים ועשרות קהילות קדושות נחרבו ויהודים מתו על קידוש ה', הלכו קבוצת חסידים לאחד הצדיקים הגדולים ואמרו לו, שצריך לזעזע את השמים בתפילות ובכל דרך, שה' ירחם על עם ישראל. אותו צדיק ענה ואמר להם: צריך להתפלל חזק, אך צריך להזהר לא לעשות מהומות בשמים, משום שמהומות בשמים זה דבר שמכעיס את הקב"ה.
והנה קשה, איך נדע מה העומק של דיברי אותו צדיק, לא לעשות מהומות בשמים. ואפשר לבאר ולאמר: נמשל הדבר למשל ונמשל, עני רצה צדקה והנה שמע שיש עשיר גדול עם טוב לב גדול, הלך העני לעשיר ובהתרגשות גדולה מאוד עמד וסיפר לעשיר את כל צערו ויגונו הגדול ואת חוסר פרנסתו, הוציא העשיר סכום קטן ונתן לעני. כשיצא העני מהבית של העשיר וראה את הסכום, הצטער צער גדול והחליט לעשות כל אשר באפשרותו שהעשיר יתן לו סכום גדול של כסף. הלך לחבריו של העשיר לבקש שידברו עימו, עם השכנים, עם הרב של בית הכנסת, עם כל מי שאפשר, שידבר עם העשיר. זה נקרא מהומות, כך האדם כשמתפלל, יתפלל בצורה שלא לוחץ את הקב"ה ולא עושה מהומות בשמים, זו תפילה אשר לא מכעיסה את הקב"ה ובזמן הנכון יסתיימו הצרות והבעיות והישועה תבא.
לכן, כשהאדם רואה קושי מסויים שיש לו, ישמח כי זה רצון ה' ובזמן תפילה או בשעות ובזמנים מיוחדים, יתפלל בכל כח, אך הכל בתוך המסגרת הנכונה ולא יעשה מהומות להקב"ה.
וכך מצאנו אצל אברהם אבינו, הקב"ה זיכה אותו בבן ביצחק אחרי שנים רבות של צער. והנה ביום אחד אומר לו הקב"ה: "קח נא את בינך את יחידך אשר אהבת את יצחק והעלהו לעולה", הנה לא מצאנו שאברהם התפלל שום תפילה לבטל את הגזרה, זה רצון ה' ושמח ברצון ה' ורץ הוא, לעשות את הכל בלי שליחים. זה עומק לרצות את מה שה' רוצה. וידע האדם, כאשר האדם נוהג בצורה כזאת, הקב"ה מושיע אותו ישועה שלמה בלי שנותן לו דבר ונלקח ממנו דבר אחר, זו ישועה אמיתית.
נשתדל בכל כוחנו, לקבל את כל אשר נותן הקב"ה בשמחה מרובה. ונשתדל בכל הכח להקפיד בתיקון הנפש אשר סגולות גדולות במזמורים אלו ואנו ראינו בשנה הזאת ישועות גדולות.
ונזכה לגאולה שלמה בקרוב ממש.