נועה (שם בדוי), בת 19, הגיעה עם הוריה לקליניקה וסיפרה שהתגייסה לפני ארבעה חודשים והיא מתקשה להתמודד עם התפקיד והתנאים בצבא.

נועה נראתה לי נרגשת ונסערת. היא סיפרה שעוד לפני שהתגייסה הרגישה מאוד מתוחה, התקשתה להירדם וחשה מועקה.

בתהליכי הגיוס היא הביעה אמנם מוטיבציה לשרת בצבא, אבל למרות נתוני האיכות הטובים שלה, כל מה שביקשה היה לשרת קרוב לבית, "כי קשה לי להסתגל למצבים חדשים". 

כששובצה בקורס, סירבה נועה להשלים עם העובדה שהיא שם וכל הזמן בכתה ורצתה לחזור הביתה.

המפקדים ניסו לדבר איתה, עודדו אותה להיות מעורבת ופעילה ולסייע לחיילות אחרות. 

הם ניסו לדרבן אותה להצליח כדי לזכות בתפקיד משמעותי שיעזור לה ליהנות ולהשתלב, ואולי אף לקבל בהמשך תפקיד הדרכה.

אבל הדברים לא חלחלו ולא הועילו. נועה המשיכה לבכות ותהליך ההסתגלות נתקע.

את הקורס היא סיימה הודות לחברותיה, שעשו במקומה את המסדרים ועזרו לה בכל צעד.

היא, מצידה, המשיכה לבכות ולהתלונן על כל מה שמאפיין את הצבא: האוכל, המקלחת, השינה מחוץ לבית, ההיררכיה, המשמעת הנוקשה.

כל שיחת טלפון להורים ולחבר לוותה בבקשה: תוציאו אותי מכאן.

בתום הקורס שובצה נועה כפקידת שירות בבסיס גדול קרוב לבית. 

גם שם המשיכה להתלונן על כל דבר: על ההפסקות הקצרות מדי, על העובדה שצריך לבקש אישור להתפנות, על היעדר היחס האישי מצד המפקדת.

גם בבסיס החדש לא חדל הבכי והתלוו אליו תגובות קשות של התפרצויות על ההורים, על הסביבה ועל החבר.

הוריה של נועה שירתו בצה״ל והדגישו בפניה שהם רואים חשיבות ותועלת רבה בשירות.

כשהבחינו בכך שבתם סובלת ממצוקה נפשית, מחרדה וממצב רוח ירוד, הגיעו איתה לקליניקה.

מהר מאוד התברר שהקושי של נועה להסתגל למצבים חדשים לא נולד בצבא, אלא הרבה קודם לכן.

לעתים הקשיים נחשפים במהלך הגיוס, כי צה"ל, בשונה מגמישותו היחסית של בית הספר, היא מערכת בעלת מאפיינים ברורים, חד משמעיים וקבועים מראש. 

החיילים המתגייסים לצבא צריכים להגיע במצב של בשלות ולהיות מסוגלים לקבל את הכללים והחוקים הקשורים במאפייני המסגרת.

ככל שצעיר מגייס לעצמו ומכניס איתו לש"ג של הבקו"מ מיומנויות להתפשר ולאמץ את כללי המשחק החדשים, הוא יוכל לשרוד ולתפקד באופן בריא ומקדם יותר במערכת הצבאית.

ויפה שעה אחת קודם.

נועה, כמו צעירים אחרים שקשה להם להסתגל לשינויים, זקוקה לעבודה טיפולית באמצעות הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית (C.B.T).

בטיפול היא החלה ללמוד כיצד לשנות דפוסי חשיבה ולתפקד בהתנהגותה באופן שונה מהמוכר לה (למשל ליזום, לפעול למען אחרים, לקחת על עצמה תפקידים ואחריות).

שינוי החשיבה יסייע לה להתאים את עצמה למסגרות חדשות - לא רק בשירותה הצבאי אלא בחיים בכלל.

כך ניתן לעבוד על שינוי דפוסי חשיבה:

לערוך רשימה של כל המחשבות השליליות שעולות בראש, כדי לזהות אותן ולהחליף אותן בהמשך במשפטים חיוביים מקדמים.

לבנות יחד רשימת משפטים מחזקים (במקום המשפטים המעכבים המוכרים), כמו: אני חזק בלארגן את הזמן. אני אצליח. אני מסוגל. אני מתרגל.

להכין מדבקות עם המשפטים המחזקים, לתלות אותם בחדר כדי להיות חשופים אליהם כל הזמן וכך לקלוט ולעכל אותם.

לתרגל דיבור פנימי כחלק מהלו"ז היומי, עם הקפה, עם צחצוח השיניים ובמהלך היום. לשנן כל הזמן: אני מסוגל להתמודד עם המבחן. אני מסוגל לרדת במשקל. אני אצליח להתמיד בחדר הכושר. אני אסיים את הקורס.

מאיה שטיין, רס"ן (במיל'), קב"נית (קצינת בריאות נפש), עו"ס קלינית, פסיכותרפיסטית מוסמכת. מטפלת במתבגרים ובהכנתם לגיוס לצה"ל. 052-3388957