24.08.17 / 13:00
ילדים הם המראה הכי ברורה שלנו. הם מגיבים בכנות ולא מסתירים רגישים. התבוננות בילדים, יכולה לעזור לנו להיות מודעים יותר לעצמנו
שבוע שעבר, התחלנו לדבר על הילדים שלנו כישויות טהורות, אינטלגינטיות ואינטואיטיביות שבאו לעולם לערוך את המסע שלהם בחיים הללו ואתם ההורים הוא חלק מאותו המסע, וההיפך - גם ילדיכם הם חלק מהמסע שלכם. טרם הולדתכם שניכם בחרתם ללמוד ולהתפתח אחד דרך השני.
בגלל שילדים קטנים הם יחסית לא "מקולקלים", הם מהווים את המראה הכי ברורה שלנו. כישויות אינטואיטיביות, הם מכווננים ברמה הרגשית ומגיבים בכנות לכל אנרגיה כפי שהם מרגישים אותה. הם עדיין לא למדו להסתיר את רגשותיהם כמו המבוגרים- שלעיתים מסתירים את הרגשות שלהם יותר מדי ובמקומות שאין צורך להסתיר כלל - למשל מול עצמם פנימה.
כאשר מבוגרים לא מדברים או לא מתנהגים בהתאם למה שהם באמת מרגישים, ילדים קולטים את הסתירה הזו באופן מיידי (כי הם קולטים את האנרגיה ולא את המילים) ומגיבים אליה. ההתבוננות בתגובות שלהם יכולה לעזור לנו להיות מודעים יותר לרגשותינו המודחקים.
לדוגמא, אם אתם מנסים להראות רגועים ונינוחים בדעתכם כאשר בעצם מה שאם חשים בפנים זה דאגה, כעס או לחץ, הילדים שלכם עשויים לשקף לכם זאת בכך שיהיו פרועים ושובבים.אתם מנסים להישאר בשליטה,אך הם קולטים את האנרגיה הכאוטית שנמצאת בתוככם ומשקפים אותה בהתנהגות שלהם. הם קולטים את מה שמתקיים באופן אנרגטי ולאו דווקא את מה שאתם מנסים לשדר כלפי חוץ.
לעומת זאת, אם תבטאו באופן ישיר וכנה את מה שאתם באמת מרגישים בלי להסתיר - הם ירגעו בדרך כלל. למשל, כשאתם אומרים את אשר על ליבכם: "היה לי יום נוראי בעבודה ואני ממש עצבנית על כל מה שקורה לי ואין לי סבלנות לשום דבר עכשיו! אני רוצה שתהיו קצת בשקט כדי שאני אוכל להרגע קצת, אולי תשחקו ותפתרו את הבעיות עם עצמכם כדי שאני אוכל להיות עם עצמי? אני ממש זקוקה לזמן לבד בשקט עכשיו". אל תגידו סתם מילים כדי שיתנו לכם קצת שקט - דברו את אשר על ליבכם, ביחרו את מילותיכם כך שישקפו באופן הקרוב ביותר לאיך שאתם מרגישים באותו הרגע.
ילדיכם מרגישים בנוח עם האמת - שהיא ההלימה בין הרגשות לבין המילים. אם ברגע מסויים אתם בהצפה מסוימת ואינכם מוצאים את המילים הנכונות, בטאו את התחושות שלכם, כיוון שהאמת תמיד עולה בקנה אחד עם התחושות - הן תמיד נותנות את התמונה האמיתית של מה שקורה לכם, לכן חשוב להיות מחוברים אליהן, עד כמה שמתאפשר לכם באותו רגע.
הורים חושבים שהם צריכים להגן על הילדים שלהם מפני רגשותיהם המבולבלים או רגשות שהם תופשים אותם כ'שליליים'. הם חושבים שלהיות "הורה טוב" משמעותו להחזיק בתפקיד מסויים - להיות תמיד סבלני, קשוב, יודע כל וחזק. למעשה, ילדים צריכים כנות - בדמות של מודל אנושי אשר עובר דרך רגשות ומצבי רוח שונים. ומדוע? כי זה נותן להם לגיטימציה גם כן להחצין את מה שמתחולל בתוכם בלי ההכרח להחזיק את זה בפנים. החזקה של דברים כאלו פנימה גוררת תסכול וכעסים הנאגרים פנימה עם קושי לשחררם, וככל שהם גדלים הם הופכים למבוגרים כאלו - אז מעכשיו אתם יכולים לעזור להם להיות גרסא טובה יותר של עצמכם, בפן הזה.
לשתף את הילדים שלכם במה שעובר עליכם זה לא אומר שאתם יכולים להשליך עליהם את מה שעובר עליכם באותו היום, לשחרר עליהם כעס או להאשים אותם בצרות שלכם. הם לא אמורים להיות אוזן קשבת או לעזור לכם בקושי שלכם. הכוונה היא שתהיו כנים איתם באשר למה שאתם מרגישים ועובר עליכם כדי שהם יבינו שגם אתם בני אדם עם קשת הרגשות בחייכם. זה הכל.
ברגע שאתם תרגישו בנוח לבטא את הקושי שיש לכם, זה יקל על הבילבול שאתם משדרים להם בין המילים לאנרגיה שאתם מקרינים, אך גם יקל על עצמכם, כיוון שככל שתבטאו בכנות את רגשותיכם לאורך הדרך המשותפת שלכם ביחד זה יאפשר לכם להיות יותר מחוברים לעצמכם ופחות להתפרץ עליהם ולהצטער על כך לאחר מכן ואתם אכן תתפרצו, כי אחרי הכל אתם אנושיים וגם עליכם עובר תהליך של למידה מולם ואל מול הסביבה. החדשות הטובות הן שככל שתהיו מודעים יותר ויותר לכך שאתם מוציאים עליהם חלק מהתסכולים שיש לכם, תתנצלו ותעברו האלה - ההתפרצויות תיפחתנה, וגם אם הן קורות מדי פעם, זהו חלק מתהליך הלמידה של איך להיות ביחסים קרובים עם הילדים שלכם.
יפעת סנטו - מלווה בתהליכי התפתחות, מודעות ושינוי דרך תקשור.