אני כן מפחד שאנשים ימותו מבושה - בגלל שיימינג שעושים להם בעקבות דברים הקשורים לקורונה.
אני כן מפחד שאנשים ימותו מבדידות - בגלל שיסגרו את עצמם בבתים בעקבות הנחיות הקשורות לקורונה.
אני כן מפחד שאנשים ימותו מעצב - בגלל שלקחו להם את מקור שמחת החיים בין אם זה מופע, מסיבה, הצגה או משחק כדורגל.
אני כן מפחד שאנשים ימות מרעב - כי לא יהיה להם איך ומאיפה לקנות מזון להם ולבני המשפחה.
אני כן מפחד שאנשים ימותו מפחד - פן ידבקו בקורונה (ורוב הסיכויים שיעברו את זה בשלום).
אני מאד מפחד ממה שיישאר פה אחרי שנתגבר על הקורונה.

לא חולפת שעה מבלי שאני נתקל בפוסט, הודעה או בקשה של חבר, מכר או קרוב משפחה, שפוטר, הוצא לחופשה או שהעסק שלו קרס, ומחפש להתפרנס בכל דרך אפשרית 'עד יעבור זעם'.
לא חולף יום מבלי שנשמע על ענף אחר שקרס בעקבות החרפת ההנחיות המתמשכת. התחלנו עם תעופה ותיירות חוץ, המשכנו עם תיירות פנים ומלונאות, מסעדנות, ארועים ושמחות, בידור ותרבות, חינוך, ספורט...

חברות ענק קורסות ומפטרות מאות ואלפי עובדים, שרובם יקבלו פיצויים ודמי אבטלה וזו חצי נחמה, אבל בואו נחשוב רגע על צלם הארועים שבוטלו לו חתונות לחודש קדימה, על שחקנית התאטרון שבוטלו כל ההצגות עד לפסח, על מאפרת הכלות שנשארה עם יומן ריק, על מדריך הקראטה שנאסר עליו לקיים את החוגים, על התקליטן שאין לו את מי להרקיד, על שדר הספורט המתפרנס רק משידור משחקי כדורסל וכדורגל, על יועץ ההשקעות שכל מה ששמע השבוע היה 'תמכור'.

תחשבו על בעלי מסעדות, חנויות, דוכנים. כל מי שמעבר לירידה החדה בהכנסות שלו, צריך לשלם גם שכירות, ארנונה, מיסים.. שלא לדבר על משכורות לעובדים.

תחשבו על תעשיית המזון שהייתה מספקת סחורה בהיקפים עצומים באופן קבוע לחברות התעופה, לבתי המלון, לאולמות הארועים, למסעדות.
אין לזה סוף, אה?
ומי הבא בתור? קניונים שיישארו נטושים? כלי תקשורת קטנים וגדולים שיאבדו את רוב המפרסמים שלהם? תחבורה ציבורית שלא יהיה לה את מי להסיע?
מה יישאר פה בעוד שבוע, חודש, שנה?

תוך כדי כתיבת שורות אלו, התבשרתי שבני זוג תושבי אשדוד נהרגו הבוקר בתאונת דרכים והותירו שלושה יתומים בבית.
בשנת 2019 בלבד, נהרגו 349 אנשים בתאונות דרכים בישראל, ובסך הכל מקום המדינה למעלה מ-34,000, שזה מספר בלתי נתפס!
ומה עושים בשביל להילחם בזה? קמפיין של הרלב"ד בגלגלצ.
לא מייקרים את הדלק, כדי לא להרגיז את הטייקונים.
לא מייקרים את המכוניות, כדי לא להרגיז את הטייקונים.
לא מחריפים את האכיפה ולא מחמירים את הענישה... פעם זה כי אין כסף לניידות או לשוטרים, פעם זה כי אין מקום בבתי הסוהר.

אבל הנה רעיון יצירתי! בואו נשים את כל המדינה בהסגר, נבטל ארועים ומופעים, פסטיבלים ומסיבות, לימודים וכנסים. לא ניתן לאנשים סיבה לצאת מהבית - ואז לא יהיו תאונות דרכים! (גם לא יהיו פקקים, לא בעיות חניה ולא זיהום אוויר)
וזכרו - 97% מהחולים בקורונה מחלימים אחרי מספר ימים וחוזרים לחייהם כאילו לא קרה דבר. רבים מהנפגעים בתאונות, סוחבים איתם דרגות שונות של פציעה למשך שנים רבות ולעתים אף לצמיתות.

קוראים לי אוהד צויק ואני לא מפחד מהקורונה. אני מפחד ממה שהיא עושה לאנושות.

נכתב כדי שנשמור על פרופורציה.
שבת שלום.

לפוסט של אוהד בפייסבוק