שבוע לפני פסח זה בדרך כלל שבוע שבו אנחנו בלחץ אטומי לסיים לנקות את הבית שיהיה נקי וכשר לפסח. אני זוכרת את עצמי בתור ילדה לא סבלתי את החג הזה. במיוחד בשבוע שלפני פסח.

כי בשבוע הזה לא הייתי יכולה לחשוב בכלל על לפגוש חברות או סתם לשבת בבטלה בבית לראות טלוויזיה או אפילו סתם, לשבת. לא יכולתי לראות את אמא שלי אחרי יום עבודה ארוך חוזרת הביתה ומנקה לבדה אז הייתי מנסה להדביק את הקצב ולא הרשתי לעצמי להתלונן בפנייה, למרות שמיד התלוננתי.

הידיים שלי כבר היו בריח של אקונומיקה ובגדי הניקיון היו האווטפיט היחידי שלבשתי באותו שבוע, אבל כשהייתי מגיעה לערב פסח הייתי מתענגת על חדר נקי, ארון בגדים מסודר כמו חיילים לפי צבעים ומצעים חדשים ומגוהצים. הכל נקי, הכל חדש.

פעם קראתי בספר על בודהיסטים שהיו אומרים להם לנקות פינות מסוימות במקדש שלהם במשך שעות ארוכות למרות שהמקדש היה כבר נקי. המורה שלהם, הנזיר הבכיר, היה מסביר להם בסוף היום שכמו שהם מנקים את המקדש שלהם ככה הם מנקים את החדרים בלב שלהם שהצטברו בהם אבק של כעס, שפיטה, תסכול וצרות עין. המטרה הייתה ברורה מאוד – עבודה מבחוץ פנימה היא הדרך הטבעית לעשות סדר בדברים.

כי ברגע שאנחנו יודעים לזהות את הדברים השליליים והמיותרים החיצוניים שלנו (כמו בגדים שאנחנו לא לובשים בכלל כבר שנתיים וסתם משאירים בארון במקום להעביר הלאה) ומתחילים לנטרל אותם אנחנו עושים לעצמנו סדר. בראש, בחיים בנשמה.

לעולם לא נצליח כנראה להיטהר לחלוטין מקנאה, צרות עין, חמדנות, תאווה, כעס, יהירות וכבוד, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים להפסיק לנסות ולנקות את זה לעיתים דחופות.

מה שיפה בעולם הזה שמכל אדם ואדם אפשר ללמוד ולקחת משהו מהעולם של אחרים לעולם שלך, ככה אני מצאתי את עצמי לומדת משהו מנזירים שפסח בא לא רק בשביל לנקות לנו את הבית ולתת לנו לאכול מצות, אלא לנקות את הנפש שלנו והלב שלנו לשחרר ולהוציא אותם לחירות.

אנחנו חושבים שהמשמעות להגדרה "חופש" היא להיות מסוגלים להגיד כל מה שאנחנו רוצים, איך שרוצים, אנחנו חושבים שמשמעות המילה חופש היא לעשות כל מה שרק בא לנו. אבל המשמעות האמיתית לחופש היא להשתחרר מהרצונות של התאוות שלנו, של הכעס שלנו ושל האגו שלנו.

אז שבוע הבא כבר פסח, ולקראת חג החירות-  גם אם תמצאו פינה אחת בכל יום לנקות בבית שלכם תזכרו בנזירים, תנסו לקשר אותה לפינה הזאת בלב שאתם כבר מרגישים שהצטבר בה יותר מידי אבק בתקופה האחרונה. כי הבית הפנימי שלנו לא פחות חשוב מהבית החיצוני שלנו.

מאחלת לכולנו שנצליח להתנקות מהדברים הלא רצויים באמת בבתים שלנו, שנצליח להעביר הלאה בגדים שלא בשימוש, שנתגבר על התאוות שלנו ושנהיה יותר טובים לעצמנו וסבלניים לעצמנו.

אל תשכחו אותכם, תשמרו ותאהבו אותכם, אתם הכי טובים שיש.

ממני אליכם עם המון אהבה -
שניה.