"המדינה הופכת את ההורים ואת בעלי הגנים הפרטיים לאויבים"
10.06.20 / 14:21
אמירתם של אנשי היועץ המשפטי לממשלה לפיה על בעלי הגנים הפרטיים וההורים להסתדר ביניהם בעניין הכספי מקוממת. כך מדינת ישראל הופכת את ההורים ואת בעלי הגנים הפרטיים לאויבים, במקום לקחת אחריות. יניב בר אור, מנכ"ל התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל, בטור דעה
לאחרונה נדרשו אנשי היועץ המשפטי לממשלה להתייחס לנושא הגנים ומעונות היום הפרטיים. הפניה שהונחה על שולחנם על ידי חלק מארגוני הגנים הפועלים בתחום, ביקשה ככל הנראה לדעת, מהי מערכת היחסים הנכונה בין אנשי הגנים הפרטיים לבין ההורים בתקופת הקורונה כלומר, בימים בהם הגן הפרטי היה סגור בעקבות הקורונה, והילדים היו בבית, על מי נופל נטל התשלום?
כפי המשתמע מתשובת סגן היועמ"ש, כיוונה הפניה לכוון לחוות דעת כזו שתכשיר גביית תשלומים וחלוקת הנטל בין הגנים להורים ובמקום שהיועמ"ש יגיע להחלטה כי על המדינה לקחת אחריות למצב ולפצות את הגנים והמעונות הפרטיים התקבלה חוות דעת מעוררת אכזבה עמוקה הן בקרב ההורים והן בקרב המפעילים.
אני מניח שכהורים בשלב הזה, רבים מכם קרובים לפיצוץ, "למה שאשלם לגן שהיה סגור בימי הקורונה?, לכאורה יש בזה מן הצדק ויש שיאמרו כי זו ממש חוצפה אפילו לחשוב על זה", כאב לילדים אני בהחלט יכול להבין את המחשבה, עכשיו תנו לי להכניס אתכם לנעליים שלנו.
שמי יניב בר-אור ואני מנכ"ל התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל, גוף המונה למעלה מ-250 גנים ומעונות פרטיים ברחבי הארץ, מהם לא מעטים באשדוד והסביבה. בבעלותי ובבעלות אשתי נורית גן ילדים פרטי בכרמיאל.
זוכרים את המחשבה של אותו הורה שזועם ולא מוכן לשמוע על תשלום לגן בימי הקורונה, אז אנחנו כהתאחדות מעונות היום הפרטיים בהחלט מסכימים איתו, וכמו שאותו הורה לא שותף לרווחים שלנו, איש לא מצפה שיהיה שותף להפסדים.
בשלב הזה חשוב לי להבהיר שתי נקודות, גם כשהגן סגור, ההוצאות לא מפסיקות. אז נכון, לא צריך לקנות אוכל לילדים, אבל תשלומי השכירות הגבוהים משולמים, הארנונה העסקית נגבתה, התשלומים על ציוד יקר שקנינו לרווחת הילדים ממשיכים לרדת בכרטיס האשראי, חברות הביטוח לא ממש מפסיקות לגבות תשלום על הביטוח שאנחנו משלמים, שכר העובדות המסורות לחצי מרץ שולם באפריל חודש שלא הייתה בו הכנסה כתוצאה מהחלטת הממשלה לסגור את מעונות היום והגנים ועוד ועוד תשלומים קבועים שאי אפשר היה לעצור.
אז מה אתה מציע? אתם בטח שואלים והתשובה פשוטה - רק לשרוד. לכסות את ההפסדים שספגנו בימי הקורונה. אני מקבל מאות פניות מבעלי גנים בחודשים האחרונים עם פניות מעליבות על הורים שלא מוכנים לוותר, לא תמיד מוכנים לשמוע מאותה גננת שתחזיר להם את הימים האבודים באוגוסט, ודורשים לקבל את הצ'קים של חודשים מרץ, אפריל ומאי באופן מיידי.
מאידך, פניות מרגשות המספרות על התארגנויות של הורים בהצעה שכל הורה ישלם מאות שקלים בחודש, על מנת לסייע לאותה בעלת גן מסורה שבמשך 30 שנה מטפלת בילד שלישי או רביעי של אותה משפחה על מנת לסייע לה שלא לקרוס.
הבנו יניב, אז מה נכון לדעתך? אולי מתווה של פשרה ולפיו כל הורה ישלם לדוגמא 500 שקלים בחודש לכיסוי ההוצאות, לאות סולידריות הוא נכון? והתשובה שלי היא חד משמעית לא, מסיבה פשוטה. ראשית לא בטוח שהסכום הזה נכון ומתאים לכיסוי ההצאות הקבועות בכל גן זה די תלוי במספר הילדים.
אנשי היועץ המשפטי לממשלה היו חייבים לקחת אחריות, ולקבוע בצורה ברורה – מי שאמורה לפצות את בעלי הגנים הפרטיים היא מדינת ישראל – משרד האוצר.
גלגול האחריות של המדינה או במילים אחרות האמירה להורים ולבעלי הגן "תסתדרו לבד" היא לא פחות ממקוממת. במקום שהמדינה תקבע חד משמעי מתווה פיצוי לנו בעלי הגנים, מבלי שההורים ייאלצו להוציא שקל מכיסם, היא שולחת אותם לריב אתנו והופכת אותנו לאויבי העם.
בניגוד לגנים המפוקחים השייכים לרשתות כמו וי"צו ונעמת, אנו אנשי הגנים והמעונות הפרטיים לא נהנים מהנחות בארנונה ומשלמים ארנונה עסקית, בנוסף אנו נדרשים לשלם עשרות ומאות אלפי שקלים לאישור שימוש חורג מעצם פעילותנו במבני מגורים, אנו מתמודדים עם דרישות של שינויי מבנה עקב דרישות של פיקוד העורף ומשרד הבריאות, ומחויבים מספטמבר להציב מצלמות במסגרת חוק הפיקוח.
טוב תעשה המדינה אם במקום לגלגל את אחריות להורים ולגנים, תקבע מתווה פיצוי לגני הילדים הפרטיים ויפה שעה אחת קודם ותסיר רגולציות עודפות מיושנות ועודפות אלו המהוות כפל דרישות לחוק הפיקוח ובכך גם תסייע בהורדת המחירים ועליה באיכות המתן השירות להורים בכל הרבדים, כמות הצוותים, הכשרתם והכרה במעונות הפרטיים כעוסקים בתחום החינוך המקיימים חברה קהילה וכלכלה.
הכותב הוא מנכ"ל התאחדות מעונות היום הפרטיים בישראל