תחושה של השפלה לחטוף מכל הכיוונים מכנופיות קקיוניות בעזה, תחושה הרבה יותר משפילה היא שהם מודיעים לנו מתי יש הסלמה והגרוע מכל – הם ורק הם מודיעים לנו - מתי הם יואילו בטובם להעניק לנו הפוגה.

בבוקר שני אנו מקבלים הודעה  - "פיקוד העורף הודיע על הסרת כל המגבלות...."

ואנחנו לא יודעים אם לצחוק או לבכות – מה הכוונה הסרת המגבלות? יש הפסקת אש? הגעתם להבנות עם החמאס? אלו הבנות? מי מסיר את המגבלות – אתם או בעצם הם???

לא מגיע לנו לפחות לשמוע את האמת??
הרי את ההודעה קיבלנו כבר בשעות הלילה מהחמאס עצמו – הוא זה שהודיע  לעולם ולנו שיש הבנות עם ישראל על הפסקת אש וממשלת ישראל מצידה נצרה לא רק את האש אלא גם את לשונה!

למה בכלל נוצרה ההסלמה? למה היא הופסקה? מה יצא ממנה? אלו לקחים למדנו? מה השגנו? סתם שלמנו מחיר כל כך יקר של ההרוגים, פצועים, נפגעי חרדה ואת האובדן סופי של ההרתעה???

האם היום סופית נקבע שיש בעל בית חדש בשכונה???

אין לנו תשובה לשום שאלה שעולה –

ראש הממשלה נדם בכל הימים בהם הותקפנו בפראות, אפילו לא מילה אחת. גם לא כשהושגה הפסקת אש -
כאילו אין כלום, כאילו לא היה כלום....

וכל שעולות לי הן מילות השיר של רחל המשוררת:

ואולי, לא היו הדברים מעולם

ואולי, מעולם לא השכמתי

עם שחר להפצצות קשות

בימים ארוכים ויוקדים

של אש ואזעקות

במרומי השמים עמוסי עשן ואלומות אש.

הוי הסלמה שלי - האם ההיית או חלמתי חלום?

-

כך הפכנו לילדי הכאפות של המזרח התיכון

התובנה היחידה שיש לנו היא - שכל נער מחוצ'קן שרוצה לצאת גבר, יכול לקום בבוקר ולהתעלל חופשי בתושבי הדרום, הם יודעים שהבריון של האזור (ממשלת ישראל) לא יזיק להם יותר מידי כל עוד הם מתעללים רק בילד הכאפות ולא מציקים לאליטות של השכונה, קרי – תושבי תל אביב צפונה.

כשהחמאס וכנופיות הג'יהאד מרביצים לתושבי הדרום, זה למעשה רק מסר – תראו מה אנחנו עושים להם (תושבי הדרום), אם לא תשלמו פרוטקשן ... נעשה לכם גם (תושבי המרכז, השרון וכו') והממשלה מביטה בתושבי הדרום חוטפים שוב ושוב ונבהלת.... ומשלמת ... ומתקפלת....

ואנחנו כמו ילדי כאפות טובים ממתינים בהכנעה לסבב הבא ועד אז ?

שנלך כפרות על האורוויזיון, על הבחירות, על החג, על בטחונם של שאר תושבי המדינה ובעצם על כל תרוץ וסיבה שתצוץ בסבב הבא