שבע שנים אחרי האסון בחוף אשדוד, שמואל לסרי כותב לאחיו שמעון יוחאי ז"ל שטבע למוות בשעה שטבל בים לקראת שבת, והוא בן 21 ז"ל. 

וכך הוא כותב לו:

"אחי היקר והאהוב.

לא להאמין איך הזמן עובר, אך הגעגוע רק גובר.

שבע שנים חלפו מאז אותו היום בו נעצרו חיינו, מאותו יום מר ונמהר בו נקטפת מאיתנו, וחלק מאיתנו הלך וגווע איתך.

הלב לא מפסיק להתגעגע, והעין לא מפסיקה לדמוע, כעת שאני כותב לך את רחשי ליבנו הגועש ומזכיר לכל האוהבים אותך, שהנה עוד שנה של כאב וגעגוע חלפה, והגעגוע עם הזמן לא רק שלא מרפא אלא רק מתחזק הולך ומתעצם מדקה לדקה, כל אימת שאנו זוכרים אותך.

העין דומעת עת אני צריך להזכיר אותך בלשון עבר, *בנפש יוצאת עת הילדים עורגים אל דוד שמעון,* ובלב רותח עת זכרונך ורוחך עולים בבית אבא ואמא.

נסתרות הן דרכי האל ומה לנו ולחשבונות שמיים, אך כל תפילתנו היא, כי תמשיך להיות מליץ יושר עלינו, על אבא ואמא, ועל כלל עם ישראל, כי כפי שאנחנו יודעים טוב תמיד היית, וככה אתה תישאר לעד בליבנו ובלב כל מי שזכה לגעת בך אי פעם ולו במקצת.

ובציפייה אמיתית לביאת גוא-ל צדק ואיתו יקיצו כל שוכני עפר ונשוב יחד אל ימי התום והאושר להם אנו מייחלים ומתפללים כל רגע ורגע.

אוהב אותך ומתגעגע אח יקר ואהוב".

סיפור טביעתו, מותו והלווייתו של שמעון יוחאי לסרי ז"ל

האירוע התרחש ביום שישי, סמוך לשעה 16:00. שמעון ז"ל, תלמיד ישיבה מאשדוד, בן 21, יצא יחד עם חבריו לטבילה לכבוד שבת בחוף הים באשדוד, אולם מסיבה שאינה ברורה נסחף והחל לטבוע כשהוא בולע מים.

צוות ביטחון עירוני של עיריית אשדוד משה אותו מהמים והחל לבצע בו פעולות החייאה עד להגעת צוותי מד"א ואיחוד הצלה. במשך שעה ארוכה נאבקו צוותי מד"א ואיחוד הצלה על מנת להחזיר את הדופק, ובחום הכבד ובזכות מאמץ כבד של הצוותים במקום, הצליחו להחזיר לו את הדופק והנשימה.

שמעון יוחאי פונה במצב קשה מאוד, מורדם ומונשם אל בית החולים ברזילי באשקלון. בבית החולים נאבקו הרופאים על חייו ואלפים התפללו במהלך השבת והחג לרפואתו. אך יומיים לאחר מכן בצוהרי יום ראשון נפטר שמעון יוחאי והחזיר נשמתו לבורא.

שמעון, הוא בנו של הרב מיכאל לסרי, מחשובי הרבנים בבני ברק ומגדולי המחזירים בתשובה בעולם היהודי, שנודע גם בתיאורו כ"הרב משמח הלבבות".

יוסי לנדאו - איש זק"א, שהגיע ראשון לזירת הטביעה:

"טביעתו של שמעון יואחי לסרי ז"ל קשה לנו במיוחד כאנשי זק"א - מאחר ושניים מאחיו של שמעון הם מתנדבים מסורים אצלינו, ובנוסף האב הרב מיכאל לסרי, מגיע לנאום ולדרוש בכל אירוע שאנו מקיימים.

שלוש שעות לפני כניסת החג, כשאני בין הריצות וההכנות לפני השבת והחג, אני מקבל קריאה במירס של זק"א על מחוסר הכרה בחוף בן עמי באשדוד. תוך דקות ספורות הגעתי לחוף והבחור שמעון כבר היה מוטל על החוף ללא הכרה, לאחר שחבריו משו אותו מהמים. הוא היה ללא דופק, אני ועוד כונן מצוות זק"א וצוות מד"א התחלנו בפעולות החייאה.

שמעון ז"ל לא הגיע לשחות אלא לטבול לקראת החג. החוף בו שמעון טבע הוא חוף ללא מציל וחוף שאינו מורשה. הוא שהה בחוף עם חברים וגיס, וכנראה נסחף במערבולת.

תוך כדי שאנו עושים פעולות החייאה, הגיע יונתן אחיו של שמעון. הוא היה היסטרי נורא, צרח, בכה והתחנן אלי אישית: 'תצילו את האח שלי – בזכות זיכוי הרבים והחזרה בתשובה שאבא שלי עושה'. וקרא תהילים עם חבריו של שמעון ז"ל.

לאחר כ-40 דקות חזר הדופק ופינינו אותו לאמבולנס, ואיך שעלינו, שוב שמעון חזר להיות ללא דופק, ושוב התחלנו בפעולות החייאה, והדופק חזר באמבולנס.

לקחתי את האח יונתן ברכבי לבית החולים ברזילי לשם פונה שמעון ז"ל. תוך שאנו מזעיקים את אביו הרב לסרי לבית החולים.

הרב לסרי היה בדימונה לקראת חג השבעות, שם ערך חג לקבוצת אנשים לזיכוי הרבים. ראינו שיש לו עוצמות נפש ותעצומות, בכדי לא להפסיד את זיכוי הרבים הרב לסרי חזר לדימונה והמשיך עם התוכנית לחג. למרבה הצער התבשרנו היום בצהרים על מותו של שמעון ז"ל.

יוסי לנדאו מוסיף - " זה שהמצילים שובתים במחאה על שכרם הנמוך, ולאחר השעה 2 הם עוזבים את החוף, זו שערוריה שאין כדוגמתה. ביום שישי האחרון בתוך שעה התרחשו 15 טביעות, שמתוכם 2 עדיין מאושפזים במצב קשה, וחשוב לציין שהטביעות הללו התרחשו בחופים מורשים עם מציל, אך החופים ננטשו".

הלווייתו  של שמעון יוחאי לסרי יצאה עם מוצאי החג לאחר חצות מביתו ברחוב חזון איש בבני ברק. אביו הרב מיכאל לסרי לא יכל לדבר בלוויה עקב הקושי הגדול והשבר שפקד אותו. 

יהי זכרו ברוך