הצדיקה ביבה דהן ז״ל החזירה נשמתה לבורא
להאזנה לתוכן:
בערב ליל הסדר, בזמן שבבתי הכנסיות קוראים את קריאת "שמע ישראל", הצדיקה ביבה דהן החזירה נשמתה לבורא עולם. נכדתה, מירב בנישו דרך ארליך מספרת על סבתה הצדיקה
זה יכול היה להיות ערב ליל סדר מושלם. לאחר חודש ששהתה בבית החולים, הייתה אמורה ביבה דהן לחזור הביתה לשיקום. רק שרגע לפני שחרור ביקשו הרופאים לעשות בדיקת דם שגרתית. ״הלבשנו את אמא שלי והמתנו לאמבולנס שיבוא לאסוף אותנו״, מספרת הבת שושנה בכאב ומוסיפה, ״היינו כל כך בטוחים שאנחנו יוצאים שבכלל לא חשבנו על תסריט אחר״.
אבל תכנונים לחוד ומציאות לחוד, ״כעבור שעה וחצי התקבלו תוצאות בדיקות הדם, שם התגלה כי בגופה של אמא שוב יש סימנים לדלקת חריפה״. באי רצון מופגן השאירו בני המשפחה את ביבה בבית החולים לאשפוז במחשבה שלמחרת יוציאו אותה.
לצערם הגדול בשבוע הזה חלה התדרדרות משמעותית במצבה, ובערב החג בשעה 19:50 בדיוק החזירה ביבה את נשמתה לבורא. ״ביום שישי לקראת ליל הסדר קבענו שהנכדה הבכורה מיכל וביתה החיילת ירין יהיו עם סבתא בבית החולים״, שושנה מפסיקה ונושפת מלוא ריאותיה. ניכר כי קשה לה לשחזר את אותו ערב. ״ביתי הבכורה וביתה שיבדלו לחיים ארוכים בע״ה נכנסו לבית החולים, ובזמן שאמא שלי מורדמת ומונשמת החלו להקריא לה את ההגדה. לא חלפו 10 דק וכל המדדים שלה החלו לצנוח. האח האחראי עצר את בעתיד וביקש לקרוא בדחיפות לבני המשפחה״.
לאחר מכן הסבירו לבני המשפחה שבשעה שביבה דהן החזירה נשמתה לבורא בשעה 19:50 כל בתי הכנסת קראו באותה שעה קריאת ״שמע״.
צדיקה - בחייה ובמותה - כך אמרו רבנים ואנשים מאמינים רבים כאשר שמעו את הבשורה.
בני משפחה וחברים רבים הגיעו במוצאי השבת ללוות את ביבה דהן בדרכה האחרונה, שם הספיד אותה באהבה גדולה בעברית וספרדית, רב הקהילה הספרדית רבי סעדיה טורג׳מן. עוד הספידה אותה מיכל הנכדה ואף עין לא נשארה יבשה, ״ממביבה (כך קראו לה הנכדים) את יעצת לנו בהכל - בזוגיות, בעבודה, בחינוך הילדים שיבל״א בע״ה. סליחה שלא הוצאנו אותך מבית החולים למרות שכולנו כל כך רצינו. נאהב אותך לנצח״.
בשעה 23:30 תקיעת שופר לכבודה של הצדקת ביבה דהן קרעה את השקט בבית העלמין והרטיטה את לבבות כולם, ״זכות גדולה יש לסבתא שלי שתקעו בשופר לכבודה, היא תמיד התפעלה כשעשו זאת בלוויות אחרות״, אומרת ליאת הנכדה ומוסיפה, ״היא הייתה אמא נוספת עבורנו, אישה נדירה שאהבה אותנו אהבה ללא תנאי. אישה שמחה, חייכנית, חברמנית אמיתית. אישה צדיקה שהייתה בכל בוקר מברכת את כל אהוביה מעל המזוזה והתהלים שכל כך אהבה. כולם אהבו אותה וחיפשו את קירבתה, גם הנינים שלה שיבל״א בע״ה אהבו אותה אהבת נפש והיא אהבה אותם בחזרה״.
ממביבה שלי / טור אישי ממירב בנישו דרך ארליך
חוץ מללדת אותנו, סבתא שלי, ממביבה שלי, היית בשבילנו כאם שניה.
בכל בוקר התעוררת ב-6 בבוקר כשברקע בוקע קולו של אלכס אנסקי מהרדיו הישן שלך, מתארגנת בביתכם, שלך ושל פפאילס, בכדי שב-7 בבוקר תהיי במכולת של מרדכי לקנות לי ולאחיות שלי פיתות טריות. כי אולי זה מסוכן לנו לאכול פיתות מחוממות במיקרוגל שבדיוק עשה עליה לישראל...
כל אחר צהריים היית יושבת איתנו בבית וממלאת את זמננו בחוויות, משחקת איתנו ישובה על הרצפה, מארחת את כל ילדי השכונה.
כל אירוע משמעותי בחיי תמיד עבר דרכך, דרך התפילות שלך. הייתי מתקשרת ומבקשת שתדליקי לי נרות ושתברכי אותי, שתאירי את דרכי בטוב שלך, באהבה שלך, באמונה הטוטאלית שלך. כך גם שאר בני המשפחה הקרובים והרחוקים. בכל בוקר היית עומדת דקות ארוכות מול המזוזה ומברכת את כולנו.
כל צהריים הייתי זקוקה לחברה הנעימה שלך, היינו אוכלות יחד ואת כתמיד היית מספרת לי על חייך בטטואן, כשעוד היית ילדה, על מלייה, על חייך עם פפאילס ועוד ועוד.
גם הזכרון ממך בחודשיים האחרונים של חייך ובעיקר בחודש האחרון ששהית בבית החולים חקוק על לוח ליבי ונשמתי ולא נותן לי מנוח.
אנחנו יודעים שאת ופפאליאס יושבים למעלה, מסתכלים עלינו ושומרים את דרכנו. בדיוק כמו שעשיתם בחייכם.
אוהבת אותך סבתא קטנה שלי, הגעגועים אליך כבר שורפים את נשמתי. לעולם לא נשכח אותך תמיד תהיי קיימת בליבנו ובחיינו.
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
