לנער היהודי שהגיע מאנגליה לחגוג את בר המצווה שלו בישראל, חיכתה הפתעה. הוא בסה"כ רצה לרצות את אמו, יותר נכון את הסבא והסבתא שלו, ולבקר בארץ האבות, אך הופתע לקבל חיבוק ענק של מלאכים. תחילתו של הסיפור המרגש הזה בפרויקט האוסטרלי. לאריה תורג'מן, מנהל אגף החופים, יש אחות שגרה באוסטרליה. באמצעותה הוא הכיר את חברי העמותה להצלה שהפעילו בקיץ האחרון את הפרויקט האוסטרלי באשדוד, ובאמצעותה הוא גם נחשף לסיפורה של אחת מחברותיה הגרה באנגליה.

אותה חברה, יהודיה הנשואה לגוי, לא בדיוק מחוברת לעמה היהודי אך להוריה היה חשוב שלפחות הנכד שלהם יזכה לערוך בר מצוה בישראל. "הסבא והסבתא, ניצולי שואה, ביקשו לערוך לנכדם בר מצוה בישראל והגיעו לארץ לשבוע ימים" מספר לנו תורג'מן ומוסיף "אחותי התקשרה אלי, סיפרה לי על המשפחה ועל החברה וביקשה שאסייע". מכאן התגלגלו כבר העניינים במהירות כאשר אל תכנית האירוח הצטרפו הנשמות הטובות של אשדוד.

גבי עייש מאגף הביטחון העירוני חבר לתורג'מן והשניים ארגנו לנער ביקור בכותל. הם ארגנו גם טלית ותפילין וקהל מתפללים. כך, עם הסבא והסבתא, האמא והילד, הגיעו כולם אל הכותל לתפילה מרגשת. "היתה זו פעם ראשונה כמובן שהנער מניח תפילין ועולה לתורה אך לעשות זאת בארץ ישראל, בכותל המערבי, היה מפתיע במיוחד" מספר תורג'מן ומתאר את ההתרגשות שאחזה בנער ובמשפחתו.

אבל יותר מכל התרגשו קהל המתפללים שהצטרפו לטקס העלייה לתורה ודאגו לשמח את הנער. לאחר חוויית הכותל ערכה החבורה ביקור ב"שרשרת הדורות" וסיירו בירושלים תוך שהם לומדים על מעמדה של העיר בהיסטוריה של עם ישראל ועל המורשת היהודית. את היום המרגש הם סיימו בסעודת מצווה אותה ערכו באחת המסעדות בממילא.

היה זה יום ירושלים ולמחרת היה להם גם יום תל אביב, העיר בה הם לנו כל השבוע. שם חיכתה להם הפתעה. כמנהל אגף החופים, התקשר תורג'מן אל הקולגה שלו בתל אביב וביקש ממנו לארח את הנער ומשפחתו. כך הוזמנו הם לחוף הים והמצילים העלו את המשפחה לתחנת המצילים, ספרו להם על עבודתם וערכו לנער שיט בחסקה. יום נוסף ומרתק הם עברו באשדוד. כאן חיכו להם הנשמות הטובות של העיר. בריג'יט דוקן וחיים בנישו המתינו להם במגרש הכדורגל, סיפרו להם על קבוצות הכדורגל ועל הנערים המתאמנים בבית הספר לכדורגל ובסיום העניקו לנער דגלון, כדור ומגן רגליים כמזכרת. בהמשך הם ערכו סיור בעיר, נחשפו לאשדוד היפה והמודרנית וקינחו בסיבוב שופינג במתחם הביג.

"שמחנו לסייע למשפחה הזאת לחגוג את בר המצוה של לזרי והתרגשנו לשמוע על חידוש הקשר עם היהדות" אומר לנו מר תורג'מן ומקפיד להודות לכל החברים שסייעו בארגון ובאירוח המשפחה. "אני בטוח שלזרי ישוב לברייטון ויספר לחבריו על החוויה המיוחדת. מעתה, הוא בטח יהיה גם חבר שלנו" מסכם הוא את האירוח, רגע לפני שהמשפחה עזבה את אשדוד ושבה לאנגליה.

ומה אומרים בני המשפחה? "ללזרי יש אח צעיר ממנו והוא ממתין בקוצר רוח ליום הבר מצווה שלו..." ובאשדוד כבר מוכנים להרים את הכפפה ואומרים: "כשיגיע היום, הוא מוזמן לאשדוד ויהנה בדיוק כמו אחיו..."