עקב התמשכות מגפת הקורונה והשפעותיה על החברה הוחלט לשים דגש על פתרון מחלוקות בדרכי נועם לפי המסורת היהודית, ורבים משתתפים במפגשי הזום של המחלקה.

במפגש האחרון (9.2.2021) השתתפו כ-30 תושבים וסרטון המפגש זמין לצפייה בפייסבוק של המחלקה לעבודה קהילתית אשדוד. 

עומר אונגר, מנהל אגף שירותים חברתיים, פתח את המפגש וברך את המשתתפים ולאחריו התקיימו שיחות ודיאלוגים פתוחים בהשתתפות הרב שניאור גודמן, מנהל חב"ד אשדוד, הרב מתניה ידיד, מתכנית "רבנים מגשרים" מטעם עמותת מוזאיקה, הרב דוד גבריאלי ראש ישיבת נווה דקלים ,עו"ד ליאור לוי ראש מנהלת התחדשות עירונית באשדוד והשוטרת הקהילתית שלומית אברהם. 

הרב גודמן דיבר על מאמר חז"ל "אל תרצה את חברך בשעת כעסו", כי העושה כך רק מעצים את המחלוקת. ההמלצה: להירגע, לומר סליחה ולדחות את ברור הדברים למחר.

כך הסכסוכים הגדולים יורדים לאפס חיכוכים. הרב ידידיה דיבר על תפקידם של רבני קהילה, גבאים ומנהיגים בקהילה, בפתרון מחלוקות וסכסוכים בהידברות ובדרכי שלום כפי שהיה אהרון הכהן "אוהב שלום ורודף שלום", ופירושו שאהרון עשה הכול כדי להגיע לשלום.

הרב גבריאלי עמד על מהות המחלוקת שבכל צד יש נקודת אמת ולכן יש לאמץ את "ערך הניגודים" של הרב קוק ולאפשר לכל אחד את המרחב שלו. 

עו"ד לוי דיבר על התחדשות עירונית ותרומתה במתן מידע, הקניית ידע והסרת חסמים בכל הקשור לתהליכי התחדשות עירונית.

הוא ציין את החקיקה בתחום אך שם דגש על התהליך שעל התושבים לעשות על מנת להיכנס ולסיים מיזם באופן המיטבי. הוא דיבר גם על חוק הדייר הסרבן, על אוכלוסיית הזקנים ועל בהקלות בתהליך פינוי בינוי.

השוטרת אברהם דיברה על הפסוק "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום", כערך מנחה בעבודתה. השוטרים הקהילתיים עושים כל מאמץ שסכסוכי שכנים לא יגיעו לתחנת המשטרה ויקבלו מענה מקדים בקהילה. 

במסגרת הדיון הפתוח, העלו התושבים סוגיות שונות ונערך שיח רב משתתפים. דני מנגיסטו, מנהל מוקד קליטה ליוצאי אתיופיה ואחראי שותפויות במנהל החינוך, ציין את השינוי שחל בתחום מיזמי ההתחדשות הקהילתית ואת תרומתה של המנהלת להסרת חוסר האמון והסיוע לתושבים.

רותי רוזנברג מנהלת המחלקה לעבודה קהילתית, ציינה כי "עד כה, המחלקה לעבודה קהילתית ערכה כחמישה עשר סדנאות בנושא התחדשות עירונית, תמ"א 38 ופינוי בינוי", ובן ציון ולוטקר, מנהל מרכז גישור קהילתי עירוני, סיכם באומרו כי "הסדנאות נותנות ידע וכוח לתושבים ותמריץ ויכולת לעשות שינוי בשכונה ובקהילה.

עובדים קהילתיים ועובדי מרכז הגישור נמצאים עם ולמען התושבים ומבינים את צרכיהם, ומתוך כך יש בידיהם יותר יכולת לסייע ולחזק אותם".