5 שנים אחרי שכמעט איבד את חייו בתאונה - מתן פרידמן בפוסט מרגש: "תעריכו את החיים"
09.03.23 / 08:28
כשמתן פרידמן נפצע בתאונה קשה לפני 5 שנים בשעה שרכב על אופנוע, לא נתנו לו הרבה סיכויים לשרוד. אחרי שרבים ברחבי העיר נשאו תפילה לרפואתו, הוא שב להכרה באורח נס ממש והחל בתהליך השיקום. בפוסט מרגש שפרסם בפייסבוק חמש שנים אחרי התאונה, הוא מספר על הדרך המאתגרת שעבר מאז התאונה וכותב: "תחבקו ותחיו את הרגע!"
"חמש שנים אחורה, 20:55, בום אחד מנפץ ברגע את הכל.
הרגע הזה, של עמימות מוחלטת, כאילו מישהו הוריד את השלטר, ואחריה כאב חד שמתפוצץ, הוא רגע שקוטע את שגרת החיים שהכרתי וזה הפך לתחילתו של מסע כפוי, ללא תכנון מוקדם וללא תאריך סיום.
עם הבום הזה אני קם בבוקר והולך לישון בלילה, תזכורת יומיומית לאותה שנייה גורלית שהפכה את הקערה, אך גם הפכה אותי למי שאני היום.
שנייה אחת, החלטה פזיזה וקלת מחשבה של בן אדם שבחר לא לעצור בתמרור, עצר לי את החיים שהיו לי פעם.
למרות כל האירועים והפצועים שטיפלתי שחיי, לא הכרתי את המשמעות האמיתית של להפצע, כמו שחוויתי זאת על בשרי - בשנייה אחת התהפך המטבע מהצד של המטפל והכרתי את צדו של המטופל.
שנייה אחת שמחקה יומן של חודשים קדימה, מחיקה ודחייה של יעדים וחלומות שחלקם כבר לא יתגשמו, והובילה לשנים של ניתוחים, אשפוזים, מאות טיפולים, כסאות גלגלים, קביים, תרופות, רופאים, כאבים...
ובעיקר זמן של מאבק עצמי מול מה שלא היה בשליטתי - לא אני בחרתי את זה. למה ?! זו שאלה שכנראה לעולם לא אקבל עליה תשובה ברורה. אך, מנגד אני בוחר להשפיע על מה שכן בשליטתי.
08.03, בשבילי הוא לא סתם עוד תאריך,
הוא ציון של אסון והתהפכות בחיי, אבל גם יום שבו נשארתי חי.
יום שמערבב בתוכו דמעות של עצב, וחיוכים של שמחה . געגוע לחיים של לפני, והמון הודיה לקב"ה על החיים של היום.
אלה הם 5 שנים של מסע שבו הכרתי אנשים חדשים ושותפים לדרך, מטפלים מדהימים שהפכו להיות חברים לחיים, וגיליתי מי האנשים שאני רוצה בחיי ובעיקר הבנתי מי אלה שתמיד יהיו לצידי.
למדתי ועדיין לומד בכל יום מחדש להתמודד עם האתגרים הפיזיים והמנטליים שלא ילכו לשום מקום.
5 שנים של בנייה מחודשת ומשודרגת של האדם שאני, ממקום כל כך נמוך ושבור, לעבר גילוי כוחות ויכולות התמודדות כדי לנצח כל יום מחדש.
תזכרו משהו - לכל אחד מאיתנו יש חלומות, תכניות וייעוד העולם הזה. צריך לזכור להעריך את הרגע, את העכשיו. לעצור לרגע ולחבק, להגיד תודה - כשטוב, וכן, גם כשרע.
בשנייה אחת, בום, וזה יכול להגמר - אנחנו חיים בעולם שברגע שיצאנו מהבית אף אחד לא יכול להתחייב שנחזור.
אבל אם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות, הוא מתחיל קודם כל בגישה שלנו לסביבה, לשפוט לכף זכות ולזכור שלכל אדם יש סיפור, יש התמודדות.
וזה ממשיך ביכולת שיש לנו בידיים למנוע את התאונה הבאה.
תמיד זוכרים לציין את סטטיסטיקת ההרוגים בתאונות הדרכים, אף אחד לא מדבר על הפצועים כמוני וכמו חברים רבים שבשבילנו כל יום הוא התמודדות ושיקום.
תעריכו את החיים כי הם באמת יפים, תחבקו ותחיו את הרגע!
יום פציעולדת שמח".
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
