עו"ד אייצ'לותם מסלה, פעיל ציבור מוכר בשנים האחרונות בעיר, בעצמו בן הקהילה האתיופית, ערך השבוע הרמת כוסית חגיגית לקהילה לכבוד חג הפסח. 

במהלך הערב שנערך בסימן אחדות לאומית במועדון הקהילתי "אנדנת" ברובע ב', הוא נשא מילים מאחדות וציין את חשיבות המשימה המוטלת על הדור הנוכחי להמשיך ולממש את חזון האבות להתיישבות בארץ ישראל.

הנאום המלא שנשא עו"ד מסלה בפני באי האירוע:

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלקֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם
זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל: טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְ אֲשֶׁר
בְּקֶרֶב מַחֲנֶי מֵחֹטֵב עֵצֶי עַד שֹׁאֵב מֵימֶי (דברים, פרק כ"ט,
פסוקים ט'-י').

פרשה זו נפתחת בחלקו האחרון של נאום
משה רבינו, הרגעים האחרונים לפני הכניסה לארץ.
ההתרגשות בשיאה ואי הוודאות נוכח בשיח העם. החששות,
הפחדים, הציפיות והתקוות - הכל מתנקז לנקודת זמן אחת
לפני הכניסה לארץ המובטחת, לפני שמתחילים באמת לחיות
כעם.

משה מצליח להביא את כל העם לנקודת הפרידה ממנו
במציאות בה כולם ניצבים יחד.

המעמדות הן פונקציונליות למימוש התפקיד, ולא קובעות מי
טוב יותר או פחות. חברה טובה תדע לייצר פלטפורמה של
מערכות יחסים בין אנשים ולא בין תפקידים. לא גודל הבית או
הרכב הוא שקובע, לא כמות הכסף שיש לאדם בחשבון הבנק
תהפוך אותו לטוב מהאחר.

הנקודה המשמעותית ביותר להיות חברה בריאה
היא האחדות בין האנשים, השיח, המקום השווה.
אחדות, ולא אחידות.

בעוד שבוע נחגוג כולנו את חג פסח, חג החירות שהעם
ישראל יצא מעבדות לחירות, מאפלה לאור גדול.

אני מאמין כאשר אדם מתחיל את חייו מנקודת בסיס טובה,
יש לו יכולת גבוהה להתקדם בלימודים אקדמיים ומציאת
מקצוע גבוהים - יותר מאשר אדם שלא קיבל את הכלים
והחינוך להצליח.

חובה מוסרית לאבותינו שצעדו ברגל דרך מדבר סודן ומחנות
אדיס אבבה וגונדר להמשיך את הגשמת החלום שלהם בארץ
הקודש.

עלינו להשקיע בחינוך ילדינו, בתעסוקה, ביזמות. ולראות
העלייה של תלמידים שמסיימים בגרויות ומתגייסים ליחידות
הכי טובות בצה"ל. לראות יותר תלמודי תורה וישיבות שמחזק
את המסורת של אבותינו.

חג פסח שמח וכשר לכולם".