רבקה שמיאן, חוגגת היום (א') 71 אביבים, אולם הגיל זה ודאי לא מה שיעצור את הפעילה החברתית הוותיקה והמוכרת באשדוד להמשיך לתרום את חלקה למען הקהילה ובאהבה גדולה.

שמיאן, נשואה ואם ל-4 בנים וסבתא ל-5 נכדים, מגיעה ממערכת החינוך לאחר 34 שנות קריירה כמחנכת וכמורה לספרות והיסטוריה בתיכון. מאז פרישתה בשנת 2007 ועד היום, האישה הזו לא נחה לרגע כשמאחוריה פעילות התנדבותית יומיומית ענפה סביב השעון.

פחות מ-16 שנים חלפו מאז פרשה מההוראה, וכבר היא הספיקה לשמש כיו"ר ויצ"ו אשדוד למשך 2 קדנציות, לייסד את מועדון ליונס אשדוד ולשמש כנשיאתו הראשונה של הסניף, וכיום כיועצת יו"ר החברה העירונית לנושאי התנדבות ויוזמות חברתיות בקהילה – היא ממשיכה ליטול חלק בתרומה לקהילה.

עשייתה החברתית של שמיאן למען הקהילה אינה נעצרת כן. כמתנדבת של היחידה להתנדבות בעירייה היא נוטלת חלק בפעילויות שונות בהן בין היתר – חלוקת סלי ותלושי מזון למעוטי יכולת בעיר, רכישת תרופות והבאתם לבית החולה, חלוקת שמיכות, כובעים וכפפות (בחורף) מיחמים ועוד.

בבית מרש"ל היא מתנדבת באופן קבוע למען לקויי הראייה ובמסגרת מיזם "תור הזהב" היא מארגנת מופעים וסדנאות לתושבים בני גיל הזהב. שמיאן משמשת נוסף לכל גם כמדריכה במרכז המבקרים החדש בעיר ובפרויקט "חווית עמים" בפארק אתגרים, זאת במסגרת התנדבותה בחברה לתיירות אשדוד.

ספרי על רגע מיוחד שאת זוכרת.

"היו כמה וכמה רגעים כאלה. אחד מהם הוא פרויקט "תור הזהב" שמאפשר לתושבים בני גיל הזהב להגיע למופעים בעלות של 10 ש"ח בלבד. את הפרויקט אני מובילה בעיר ובמסגרתו זכיתי להביא את תושבי גיל הזהב שלנו לתיאטרון "הבימה" ו"הקאמרי". התרגשתי לא פעם כשאחת או שתיים מהקשישות פנו אליי ואמרו לי שזכו לראשונה בחייהן (סביבות גיל 80) להגיע ל תיאטראות אלה".

מניין הרצון לתרום לקהילה?
"הזרעים שהנביטו את הרצון לתרום לקהילה נבטו כבר בבית הוריי. נאמר כבר "מעשה אבות סימן לבנים" וכנראה שגם "מעשי אימהות סימן לבנות"...הוריי היו תמיד מעורבים בקהילה ולמענה. אבי כחזן וכשליח ציבור, אך בעיקר אימי שעסקה בעבודה סוציאלית ובעבודה קהילתית וגם לאחר פרישתה מהעבודה המשיכה עד לפני כשנה (בשל מצבה הבריאותי המידרדר) לעסוק בפעילות התנדבותית אינטנסיבית למען הקהילה בה היא חיה בבאר-שבע.

מניע  חשוב ביותר, הוא הרצון לחיות חיים בעלי משמעות, חיים שיש בהם אומנם גם הנאה מהחומרי שסביבנו, אך חשוב ביותר שיהיה בהם מרכיב נוסף, רוחני יותר, שמעניק לנו תחושה, שהנה עשינו בחיינו גם משהו טוב למען הזולת. לתת יד ולא רק לקבל,  להושיט יד ולא רק לקחת.

חיים בעלי מימד של נתינה, אינם קורים במקרה. הם פרי של בחירה מודעת. לא קל לעמוד בהחלטה המחייבת לסייע ולתרום, אך מעבר לתרומה לקהילה, היא מעניקה תמורה יוצאת דופן למי שנטל אותה על עצמו".

משפט שמלווה אותי בחיים: " ואהבת לרעך כמוך" ו- "המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים".

החלום שלי:

"לחיות בחברה טובה שעושה הכל כדי ליישם את הערכים הטובים שכולנו דוגלים בהם. שאינה מאפשרת לחזקים לרמוס את החלשים. חברה שמצליחה למגר את האלימות, לא רק הפיזית, אלא גם את זו המילולית. השיימינג קיים לצערנו לא רק בין בני נוער, אלא גם בין מבוגרים. איך וכיצד נחנך את הנוער כשאנו המבוגרים נוהגים לא פעם באלימות מילולית זה כלפי זה. לא פעם המבוגר האלים מילולית, הוא בעל שררה שחוששים להתעמת איתו. לא אפרט, אך יש לי דוגמאות לצערי מסביבתי הקרובה".

המסר שלי:

"החיים הופכים להיות הרבה יותר מעניינים וטובים כשאנו פעילים ובעיקר כשיודעים שבזכות פעילותינו סייענו לזולת. מלבד זאת, כולנו רוצים להיות בריאים יותר ולהראות טוב, ערובה לבריאות ומראה טוב, היא הפעילות ההתנדבותית ולא רק פעילות ספורטיבית".

פנייה לציבור -

"מציעה לתושבי העיר, בעיקר אלה שפרשו לפנסיה, לפנות או ליחידה להתנדבות בעירייה או לארגוני המתנדבים השונים והרבים המצויים בעיר ולהביע את נכונותם להתנדב באותם ארגונים לפי הצורך. למשל בית מרש"ל - מרכז שירות לעיוורים וכבדי ראייה, שם אני מתנדבת, "יד שרה" או "האגודה למלחמה בסרטן" ועוד אין ספור ארגונים. מידע ניתן לקבל ביחידה להתנדבות של העירייה".

את רבקה שמיאן ניתן להשיג במספר 050-9970769 או במייל: [email protected]