כשרוסיה רק פלשה לאוקראינה לאירינה בת ה-41 היה ברור שהיא עוזבת הכל, לוקחת את בנה בן ה-13 ומגיעה לישראל – היכן שכמה מהחברים שלה חיים כבר שנים. כחודש לאחר פרוץ המלחמה, היא ארזה כמה חפצים ויחד עם בנה חצתה את גבול אוקראינה והחלה בתהליך הקליטה לישראל.

מאז במשך כחודש היא התארחה אצל חברים ברחובות ובשבועיים האחרונים היא קיבלה סיוע בדירה כאן באשדוד. כעת, היא מצאה לעצמה דירה לפתוח בה דף חדש באשדוד, אולם אין ביכולתה הכלכלית לאבזר אותה ברהיטים ובמוצרי חשמל.

"בחיים לא ביקשתי מאף אחד שום דבר, תמיד הייתי בצד הנותן" - היא אומרת לאשדוד נט. "באוקראינה עזרתי להמון אנשים ועכשיו אני במצב שאני צריכה לבקש והמצב הזה קשה לי מאוד, במיוחד כי יש לי ילד קטן בבית שאני צריכה לגדל ולדאוג לו".

"אנחנו פה לבד, אין לנו אף אחד" – היא מוסיפה. "אני בקשר עם משרד הקליטה, הם מלווים אותי ומכווינים אותי מה לעשות מול הרשויות".

לדבריה, הדירה שאליה היא צפויה לעבור בקרוב ריקה מרהיטים ומוצרי חשמל לחלוטין. "חוץ ממטבח אין בדירה כלום" – היא אומרת. "מהדירה הנוכחית שאנחנו נמצאים בה תרמו לנו 2 מיטות שנוכל לישון עליהן, אבל חוץ מזה אין לנו כלום – לא מקרר, לא תנור, לא מכונת כביסה...".

אירינה מספרת שלפני כ-20 שנה היא כבר חיה בישראל, וכעת היא נחשבת ל"עולה גוררת זכאות". באוקראינה, היא מספרת, היא הייתה אחות כירורגית במקצועה, אבל כדי שתוכל לעבוד במקצוע שרכשה - כאן בארץ, עליה לעבור הליך בירוקרטי לא פשוט בנוסף לקורסים שעליה להשלים.

בינתיים, לדבריה, היא מתקיימת מהבטחת הכנסה שהיא מקבלת מהביטוח הלאומי. "לפי מה שאני מבינה זה יכול לקחת זמן, אבל לא אחכה עד אז, אני מתכננת להתחיל לעבוד אחרי שמעבר הדירה יעבור בשלום" - היא אומרת. "אני לא אשב בחיבוק ידיים, אני כבר מוכנה להתחיל לעבוד".

לפרטים נוספים ולסיוע חייגו: 054-358-6984