177 פעמים טיפל צוות המלר"ד בבית החולים אסותא אשדוד בחסר הבית דורון אלימלך ז"ל. השבוע, במהלך ביקורו ה-178 שלו במחלקה, הוא נפטר כתוצאה מהיפותרמיה לאחר שהצוות הרפואי נלחם על חייו.

בפוסט שפורסם אתמול בדף הפייסבוק של בית החולים, ד"ר נוסבאום גילה, רופאה מתמחה במלר"ד, נפרדת מהאיש שהיה לחלק בלתי נפרד מהנוף של הצוות. 

וכך היא כותבת:

"לא תמיד אנחנו מנצחים בקרב על החיים ולא כל הסיפורים שמגיעים אל המלר"ד מסתיימים בסוף שמח. זה אולי חלק מהעבודה שלנו אך זה תמיד משנה בנו משהו.

את דורון פגשתי בפעם הראשונה יום אחרי פתיחת המלר"ד בביה"ח הציבורי אסותא אשדוד, ב-08/11/2017. הוא הגיע אלינו בעקבות תלונה על כאבים, טופל והשתחרר. הפניתי אותו להמשך טיפול אצל הרופא בקהילה.

זה היה לפני שהבנו כולנו שדורון לא מטופל אצל רופאים בקהילה, או בכלל, אלא שוהה ברחוב כהומלס.

במהלך השנים הוא הגיע אלינו 177 פעמים, בכל פעם מסיבה דומה אך שונה. לפעמים כי כאבו לו הרגליים, לפעמים היה צריך משככי כאבים ולפעמים פשוט כי היה רעב.

הוא היה הומלס, זמר לשעבר, מכור לסמים ולאלכוהול. ברגעיו הצלולים הוא שוחח רבות עם הצוות וסיפר לנו את סיפור חייו.

כל צוות המלר"ד הכיר אותו ולאורך השנים הוא היה חלק בלתי נפרד מהנוף שלנו, כשהייתה עוברת תקופה ארוכה בין "ביקור" ל"ביקור" שלו במלר"ד, רחלי העו"ס הייתה מבררת מה שלומו מול הרווחה. דאגנו לו.

אתמול הוא הגיע אלינו שוב, הביקור ה-178 שלו במלר"ד, מד"א העבירו אותו מהאלונקה אל מיטת האשפוז והוא התחיל לאבד דופק. חום הגוף שלו היה נמוך מאוד והבנו שהוא סובל מהיפותרמיה.

עשינו את כל הפעולות שאפשר במטרה לעלות את חום גופו חזרה, העברנו אותו לחדר הלם ונלחמנו על חייו. לצערנו, גופו קרס והוא נפטר.

החיים לא תמיד הוגנים, אבל יש בי מעט נחמה על כך שדורון נפטר כאן, מוקף באנשים שהוא חיבב והכיר, רופאים, רופאות וצוות סיעודי שליווה אותו בדרכו האחרונה.

ההגעה של דורון למלר"ד לאורך השנים לא הייתה רק עבור טיפול רפואי, אלא גם עבור חברה, חיוך ומגע אנושי. היינו האנשים שרואים אותו כאדם, מעבר לבגדים ומעבר לסיפור חייו, מעניקים לו מענה מקצועי ומכבד, כמו לכל אדם.

ובמקרה, הצוות שפגש את דורון בביקור הראשון שלו כאן, היה הצוות שליווה אותו בביקורו האחרון. סגירת מעגל עצובה שכזו.

יהי זכרו ברוך".