"אֲנַחְנוּ כָּל הַזְּמַן בְּתַהֲלִיךְ שֶׁל גַּעְגּוּעַ
וְכָל הַזְּמַן בְּתַהֲלִיךְ שֶׁל הַחְמָצָה
צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַל אִזּוּן קָבוּעַ
בֵּין מָה שֶׁאֵין לָנוּ
לְמָה שֶׁנִּמְצָא

לִבְחֹר לִצְמֹחַ גַּם מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ
לִזְכֹּר שֶׁהַכְּאֵב הוּא לְעוֹלָם
וְלָדַעַת שֶׁיֵּשׁ דֶּרֶךְ גַּם מִמָּקוֹם שֶׁל חֹסֶר
לִחְיוֹת אֶת הַחַיִּים בִּמְלוֹאָם"

על פי רונה רמון.

היי אתה איך שם למעלה? עושה חיים?

כל שנה יום הזיכרון הוא יום קשה וכבד, אבל מאז שהלכת הוא הופך ליותר אישי בשבילי.

הייתי היום בבית העלמין. אני חושבת שזאת הפעם ראשונה מאז ה-30 יום שלך.

כל הזמן הזה לא הרגשתי צורך לעלות לבית העלמין כי אתה איתי. הרי זאת סתם אבן שהשם שלה רשום עליך. ומי בכלל חשב שאצטרך "לבלות" לידך...ליד אבן.

היום משום מה זה היה עם יותר משמעות. הרגשתי שזה קצת יותר מסתם אבן. הרגשתי אותך שם. איתי.

איזה קטע שביום שבת תחגוג 31 אה? אם היית פה בטוח היית מתחיל שבוע מראש לתת לי אזהרות לא לתכנן לך כלום ואני כמו כל שנה ב-8 שנים האחרונות לא באמת מקשיבה לך ומתכננת לנו משהו.

אז מאחלת לך יום הולדת שמח. תחגוג שם למעלה אה?

אין מילים שיוכלו לתאר את הגעגוע הרב אליך ואת הכמיהה לעוד חיבוק אחד אחרון.

אוהבת ומתגעגעת תמיד.

יזכור".

יוחאי אלקיים ז"ל

יוחאי אלקיים ז"ל, בן הזקונים מבין 7 אחים ואחיות, חובש קרבי לשעבר ולוחם ב'דוכיפת', היה משרת פעיל במילואים, מאבטח בנמל אשדוד ומאמן כושר מוכר באשדוד. אהב במיוחד את הים, ואת חיבתו למשחק המטקות, בהחלט קשה היה לפספס.

יוחאי טבע למוות בחוף המצודה באשדוד בעת שהציל צעירה שטבעה, והוא בן 28 בלבד. יחד עימו זינק לים הסוער חבר ששהה יחד איתו בחוף, והשניים הצליחו להציל את הצעירה, אך לרוע המזל יוחאי נקלע למצוקה והחל לטבוע בעצמו.

כוחות שיטור ימי ומצילים מהחוף הסמוך הוזעקו למקום ובסיוע גולש גלים הצליחו לחלצו והוא הוצא מהמים מחוסר הכרה. כוחות של מד"א ואיחוד הצלה לכיש ביצעו בו פעולות החייאה מתקדמות, והוא פונה לבית החולים אסותא במצב אנוש, שם ניסו הרופאים להציל את חייו אך לבסוף נאלצו לקבוע את מותו.

מעשה הגבורה של יוחאי הוביל רבים ברשתות החברתיות לקרוא להנצחת שמו וזכרו, כמו שראוי לעשות לגיבור מקומי, אלא שכמעט שלוש שנים אחרי וזה עדיין לא קרה, למרות הבטחותיו של ראש העיר לעשות כן.