מהתביעה עולה כי לפני כשנה הצעירה  טכנאית רנטגן במקצועה, יצאה לריצת בוקר  בסמוך למקום מגוריה שם בוצעו עבודות ושיפוצים ולפתע נתקלה במהמורה. כתוצאה מכך נפלה על המדרכה  ונפגעה בכל חלקי גופה. היא פנתה לקופת החולים ובצילום של שורש כף יד שמאל אובחן חשד לשבר ולכן הופנתה לחדר המיון בבית החולים.

בבדיקה בביה"ח התברר כי מדובר בשבר ב"עצם הסירה" בשורש כף היד המהווה עצם בעל חשיבות רבה  כיון שהיא מתאמת את התנועות בשורש כף היד. בצילום אולטרה סאונד שבוצע תקופה לאחר הסרת הגבס, התברר כי היא סובלת מתסמונת דה קרוון.  המדובר בתסמונת שגורמת לנפיחות או גירוי של גידים בצד החיצוני של כף היד, אשר אחראים על תנועת ההרמה וההטיה של האגודל. הכאב מחמיר בתנועות שדורשות אחיזה עם אגרוף קמוץ.

פרופסור לכירורגיה ואורתופדיה מטעם התביעה שבדק את הצעירה, קבע בחוות דעתו כי כתוצאה מהשבר היא סובלת מנכות לצמיתות בשיעור של 10 אחוזים.

בא כוחה עו"ד דותן לינדנברג העוסק בתביעות בגין נזקי גוף טוען בתביעה כי לפני התאונה, היא הייתה בחורה צעירה כשכל חייה עוד לפניה. לטענתו הפגיעות הקשות מהן היא סובלת כתוצאה ישירה מהתאונה, ילוו אותה למשך כל ימי חייה ויטילו צל כבד על יכולתה להשתכר בעתיד ולהתפרנס כשאר בני גילה הבריאים.

עוד נטען כי הפגיעה משפיעה עליה בביצוע פעולות בסיסיות ויומיומיות, כוללת  פגיעה בדימוי העצמי, אי יכולת לשוב לעבוד כבעבר ועוד.       מאז התאונה וכתוצאה ישירה ממנה, היא סובלת ותמשיך לסבול לשארית חייה, מהגבלה קשה בתנועות כף יד שמאל   ובשל הכאבים העזים ומגבלת התנועה בכף ידה השמאלית, היא אינה מסוגלת לעבוד כטכנאית רנטגן.

בתביעה נטען כי התאונה והנזקים שבאו בעקבותיה נגרמו עקב רשלנותה וחוסר זהירותה של חברת התשתיות שבצעה עבודות באזור התאונה. החברה לא הזהירה מפני המפגע שנוצר, לא זיהתה את גורמי הסיכון, לא תקנה הליקויים ולא מנעה גישה לאזור עד לתיקון המהמורה שגרמה לנפילתה.

בשל התאונה ותוצאותיה הקשות, חרב עולמה של התובעת ולא זו בלבד שהנאתה מהחיים ואיכות חייה נפגעו קשות והיא הפכה, באחת, לשבר כלי, אלא שמאז התאונה היא מתקשה בכל פעולה בסיסית שעליה לבצע.

הצעירה תובעת לקבל פיצוי עבור עזרת צד ג', כאב וסבל, טיפולים רפואיים, הפסדי שכר, זכויות סוציאליות ופנסיוניות.

טרם הוגש כתב הגנה.