לפני זמן קצר יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופ' תמר הרמן, ראשת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הגישו לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין את מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2019. פרויקט מדד הדמוקרטיה, נערך זו השנה ה-17 ברציפות ומשרטט תמונת מצב מורכבת בנוגע להערכת הציבור את חוסן הדמוקרטיה הישראלית, מידת האמון במוסדות המדינה והערכת הציבור כלפי השירות הציבורי.

מנתוני המדד עולה כי מעל מחצית הישראלים סבורים שהשלטון מושחת וכן שהדמוקרטיה בסכנה. לצד זאת ניכר כי הציבור נותן אמון רב במערכת המשפט. עוד עולה מנתוני המדד בקטגוריית "אמון במוסדות המדינה" כי צה"ל היה ונשאר המוסד בו מאמין הציבור היהודי הכי הרבה (90%), אחריו נשיא המדינה (71%) וכאמור בית המשפט העליון (55%).

מנגד ניתן לראות כי פחות ממחצית מהציבור היהודי סומך על המשטרה (44%) והתקשורת (36%). ובתחתית אמון הציבור נמצאות הממשלה והכנסת עם 30%, והמפלגות עם 14% אמון ציבורי בלבד. 

עוד בחנו במסגרת המדד את המצב הכללי של ישראל, בקטגוריה זו נמצא כי מחצית מהישראלים חושבים שמצבה הכללי של ישראל "טוב" או "טוב מאוד" (ירידה של 4% מהשנה שעברה). 31% סבורים שמצבה "ככה- ככה" ו- 17.5% שמצבה "רע" או "רע מאוד".

עוד נמצא כי בשאלת מצבה של הדמוקרטיה הישראלית הציבור חצוי: 34% מהציבור הישראלי סבור כי מצב הדמוקרטיה הישראלית "טוב" ואף "מצוין", לעומת 35% מהציבור שמרגיש שמצבה של הדמוקרטיה בישראל כיום "לא טוב". כאשר בתוך כך התבצע פילוח לפי מחנה פוליטי, הדבר מעלה כי הימין מעריך יותר בחיוב את מצב הדמוקרטיה הישראלית, לעומת השמאל- בעוד 50% מהמשתייכים למחנה הימין סבורים שהדמוקרטיה הישראלית מתפקדת כשורה, רק 27% מהמרכז ו-13% מהשמאל חושבים כך. בהתאמה, שעה ש-84% ממחנה השמאל 68% מהמרכז סבורים שהדמוקרטיה הישראלית נמצאת בסכנה חמורה, רק 29% ממי שממקמים עצמם בימין חשים כך.

ומה באשר לביטחון אישי ורווחה? כשני שליש (64%) מהישראלים חושבים שהמדינה לא מצליחה לדאוג לרווחת אזרחיה, אולם כשזה נוגע לביטחון, התמונה הרבה  יותר חיובית – שיעור דומה (63%) חושבים שהמדינה דווקא מצליחה לשמור על ביטחון אזרחיה. 

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אמר: "כבר שנה שבישראל מכהנת ממשלת מעבר. כבר שנה שהאתגרים הביטחוניים, הכלכליים, החברתיים והדיפלומטיים שעומדים לפתחנו, לא זוכים לטיפולה הנאמן של ממשלה יציבה. לא צריך להיות מומחה כדי להבין שהסחרור הזה שנקלענו אליו הוא בעייתי, ואולי אף מסוכן. מסוכן מכיוון שאמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים - בבחירות, במפלגות ובכנסת - נשחק. אבל יותר מכך- הקיפאון הפוליטי, החידלון הזה, שוחק את אמונו של העם בישראל ביכולת שלנו לעבוד ביחד, לחיות ביחד. כשהעם חוזה במנהיגיו מטילים רפש זה בזה, מטילים חרמות על ציבורים שלמים ומבקשים לקושש מנדטים באמצעות אסטרטגיה פלגנית, במה נותר לו להאמין?

מכובדי, בדוח שאתם מניחים היום על שולחני, כאן בבית הנשיא, ביתו של העם, מופיע נתון פשוט אחד, חד וחלק: הרוב המוצק של אזרחי ישראל - יהודים וערבים, חילונים, דתיים וחרדים, אנשי שמאל, ימין ומרכז - רוצה לחיות כאן בישראל. כולי תקווה שהשנה האזרחית החדשה שנפתחת היום, וזוהי אכן ההתבטאות הציבורית הראשונה שלי בשנת 2020, תהיה שנה של אחדות ושותפות, בין כל הקבוצות בחברה הישראלית, ללא יוצא מן הכלל".

יוחנן פלסנר ציין כי: "למרות שנה שהתאפיינה במתקפות על גורמי המקצוע ומוסדות אכיפת החוק על האמינות והמקצועיות שלהם, מתברר שמתקפות אלה כמעט ולא השפיעו על עמדות הציבור. כפי שניתן לראות מהמדד- אמון הציבור בבית המשפט העליון הוא עדיין פי 4 מאשר האמון במפלגות. לפוליטיקאים שממהרים לתקוף את מערכות אכיפת החוק המקצועיות מומלץ לנהוג בצניעות, לפני שהם טוענים שהם מדברים בשם העם".

פרופ' תמר הרמן ציינה כי: "המדד השנה מצביע על המשך ואף החמרה של אי שביעות הרצון של אזרחי ישראל מתפקודה - הלקוי לדעתם - של המערכת הפוליטית, עד כדי פגיעה בחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית. בכל הנושאים כמעט מצאנו כי ההשתייכות למחנה פוליטי זה או אחר היא העדשה שדרכה מסתכלים הישראלים על כל בעיות השעה. לפיכך במקום שהימין מרוצה – השמאל מדוכדך, ולהיפך. עם זאת, אין מדובר בניכור מהמקום עד כדי העדפה לחיות במקום אחר, זאת ככל הנראה בגלל תחושת שייכות חזקה לקולקטיב הישראלי ואכפתיות עמוקה לגבי המתרחש במדינה".