אחד הסממנים לחזרה למוזיקה השורשית באשדוד, מלבד אלבומים ומופעים שלמים של האמנים הגדולים בישראל, הוא קיומם של פסטיבלים כמו פסטיבל תור הזהב ששם את הדגש על פתיחות ורב תרבותיות ושתי תחרויות הנותנות כבוד גדול לכלי הנגינה המסורתיים- תחרות העוד ותחרות הכינור והקמנג'ה של המרכז לתרבות האנדלוסית ולפיוט בישראל.

החזרה לשורשים צפה על פני המים בגל גדול וכל מה שקשור למסורת ולשורשים עולה מעלה - אם בעבר נדמה היה שכולם מתערבבים בתוך כור ההיתוך של החברה הישראלית, היום קיימים הרכבים מוזיקליים חדשים ששמים את המוזיקה המסורתית והשורשית בשילובים מיוחדים של פיוז'ן, עם השפעות שונות בין המזרח למערב בראש מצעדי הפזמונים.

כולם חוזרים לשורשים: אהוד בנאי, ברי סחרוף, עמיר בניון, דודו טסה, ריטה, מרינה מקסימיליאן בלומין, מארק אליהו ועוד רבים וטובים. המוזיקה ה"חדשה- ישנה" מציגה ישראליות נוכחת ומעניינת שלומדת מעברה ומחוברת בגאון לשורשים שלה, עם הרבה קצב וקלילות מוזיקלית שמגישה תוכן מרתק ותוצאה סופית של הכלאה בין להיט חתונה לפיוט בית כנסת מרגש.

אלעד לוי | צילום: soufiane bouhali

אלעד לוי - כנר, מעבד ומנהל מוזיקלי, החל ללמוד את מסורות המוזיקה המרוקאית מילדות מוקדמת, והחל להופיע כבר בגיל צעיר. הוא גדל בבית בו הליכה לבית כנסת הייתה חלק חשוב בהוויה של הבית. בצעירותו אביו רשם אותו לחוג פיוטים אצל הרב מאיר עטיה ובסוף כל שנה נערך קונצרט סיום, שם ראה אלעד לראשונה את ישועה אזולאי מנגן על קמנג'ה ובן רגע התאהב בצליל ובתנועה.

ישועה שזיהה את הפוטנציאל האדיר הטמון באלעד לימד אותו באופן פרטני ללא עלות מידי ימי שישי במשך כשש שנים רצופות. כבר בתור ילד הייתה ללוי תשוקה ענקית ודי מהר סומן ככוכב קמנג'ה כך שכבר בגיל 10 נהג להופיע יחד עם ישועה בהילולות ואירועים פרטיים.

כל הזמן איתו, צמוד אליו עד גיל 14 בו הפסיק לנגן עד אשר השתחרר מהצבא - בארוחת ערב משפחתית אליה הזמין את אשתו (לימים), היא הבחינה בכינורות שבמחסן, התעניינה והסתקרנה. לוי שלף את הקמנג'ה וניגן עבורה - שם ניצת בו הניגון מחדש.

כנראה שגם היא חשה בניצוץ ולכן הפתיעה אותו ושלחה קורות חיים שלו מיוזמתה לאודישנים של התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד, אליהם הגיע וניגן מול בנו של ישועה - יורם אזולאי, שעד היום משמש כיועץ מוזיקלי, ראש האנסמבל האנדלוסי ונגן טאר. לוי התקבל לתזמורת והיה חלק בלתי נפרד ממנה כעשור עד לפני כשלוש שנים.

אחת מפריצות הדרך הגדולות של הקמנצ'ה בישראל הייתה דווקא אצל עידן רייכל שבחר בקמנצ'ה ככלי המלודיה העיקרי בשיר "שאריות של החיים", בו מככב נגן הקמנצ'ה המוכר ביותר בארץ - מארק אליהו, בנו של פרץ אליהו נגן הטאר. דומה, אך לא זהה שכן הקמנג'ה עליו מנגן לוי הוא כינור מרוקאי, אותו מניחים על הירך. מרבית הנגנים מהדור הקודם (אין הרבה כאלה), ורק לאחרונה התפתח טרנד מתחדש בבתי הספר למוזיקה של נגנים צעירים, בשונה מהעבר.

אלעד לוי | צילום: שמוליק בלמס

לוי לא רק מנגן ומופיע, הוא גם מלמד כעשר שנים ויש לו כ-1000 תלמידים בבתי הספר השונים - באקדמיה למוזיקה מהמזרח בצפת- 'מקאמאת', בית ספר למוזיקה ושקט בירושלים, 'מזמור'- בית ספר גבוה למוזיקה- בגבעת וושינגטון ו'מוסררה'- המרכז למוזיקה מן המזרח- ירושלים.

למרבה ההפתעה מרבית התלמידים לא בני הקהילה המרוקאית אבל מנגנים על הכלי המסורתי. בכלל ישנה סצנה מתפתחת של צעירים שמתחברים למוזיקה המרוקאית והאנדלוסית, כך שתוך זמן קצר אופן הנגינה של הקמנג'ה הפך ממשהו ארכאי למקובל ופופולארי, כמו טרנד חדש שמחזיר עטרה ליושנה.

על תחרויות העוד והקמנג'ה אומר לוי: "בעיניי התחרויות הן הדבר הכי טוב שנעשה. בתחרות הראשונה השתתפו מספר תלמידים שלי וזה נותן כבוד עצום לישועה אזולאי ולכלי העתיק הזה. אני בטוח שאם עדיין היה בחיים הוא לא היה מאמין שלשם התפתחו הדברים".

שאיפת חייו של לוי היא שהמוזיקה הזו תיגע בכמה שיותר אנשים, להכיר ולאהוב את המוזיקה הזו שעד לפני כמה שנים נדמה היה שעוד מעט ולא יהיה עם מי לנגן אותה שכן הייתה שייכת לדור שחולף.



לוי אגב, חבר בהרכב 'אנדלושס' שהוקם על ידי תריסר מוזיקאיות ומוזיקאים ירושלמים צעירים. תחת ידו המכוונת של לוי, היצירות שמנגן ההרכב מציגות את הרקע המיוחד של כל אחד מהנגנים ואת האהבה והכבוד עמוק כלפי המסורת האנדלוסית שחיברו בניהם. ההרכב הופיע במרוקו מול אלפים, הקהל המקומי היה מופתע ונפעם לראות את המוזיקה האנדלוסית המסורתית בעיבודים חדשים ומופלאים.

תחרות הכינור והקמנג'ה נקראת על שמו של ישועה אזולאי ז"ל אשר נולד ב-1931 במרקש מרוקו, למשפחת מוזיקאים. מוזיקה הוא למד מאביו ומגיל צעיר נתגלה כילד פלא, המפליא לנגן ולשיר באופן מקצועי. מגיל 8 ניגן בהרכבים וליווה את הזמרת זוהרה אלפסי במצילתיים ("טאר"). הוא עבר לנגן על עוד בגיל 17 ועל כינור בגיל 20. בשנים האחרונות המעיט בהופעות חיות והקדיש זמנו לסטודנטים ומוזיקאים צעירים שביקשו לחקור וללמוד את רזי הפיוט והמוזיקה האנדלוסית.

תחרות הכינור והקמנג'ה ה-2, תתקיים באשדוד ביום חמישי ה-03 וביום ראשון ה-06 באוקטובר 2019, בין ראש השנה ליום כיפור. שלב ראשון- יום חמישי 03.10 בין 19:00 עד 21:00, שלב הגמר- יום ראשון 06.10 בין 19:00 עד 21:00 באודיטוריום מונארט, הצמוד למשכן אשדוד.

להרשמה ופרטים נוספים לחצו כאן או חייגו: 08-9568333

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]