האם עורך דין שהוחלף זכאי לשכר טרחה



הוגשה תביעה של עורך דין נגד לקוח בגין שכר טרחה והחזר הוצאות בנוגע לשירות משפטי שסיפק עורך הדין לנתבעים.
התובע היה עו"ד במקצועו, אשר שימש במועד הרלבנטי לתביעה כעו"ד ומייצגם של הנתבעים בהליכים משפטיים שונים הקשורים לתאונת דרכים בה נפגעו הנתבעים.

Pixabay

התובע טען כי נחתם הסכם שכר טרחה בינו לבין הנתבעים, במסגרתו התחייבו לשלם לו שכר טרחה בהתאם לתעריף המקסימאלי בתביעות נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. כן הוסכם באותו מעמד כי במידה והנתבעים יחליפו ייצוג יהיה עליהם לשלם לו, מחצית מהתעריף המקסימאלי האמור (בצירוף מע"מ), וכן פיצוי מוסכם בסך 30,000 ₪. בנוסף הוסכם על תשלום שכ"ט בשיעור 10% מכל סכום שייפסק כמענק או גמלה ע"י המוסד לביטוח לאומי.

נטען כי חרף האמור, וללא כל הצדקה עניינית, החליטו הנתבעים באורח חד צדדי, להודיע על החלפת עורך דין תאונת דרכים וזאת ללא תיאום מראש. הנתבעים הודיעו באמצעות בא כוחם החדש (מייצגם גם בהליך הנוכחי), לבית המשפט מחוזי מרכז על שחרורו של עורך הדין מייצוגם.

לטענת התובע, הוא עמל רבות בעניינם של הנתבעים, ובין היתר בוצעו ע"י משרדו הפעולות הבאות:
קיום פגישות לימוד עם הנתבעים לשם קבלת פרטים ומסמכים.
הגשת תביעה לפיצויים כאשר עד מועד הפסקת הייצוג, התייצבות לישיבות קדמי משפט והגשת בקשות לרבות בקשה לתשלום תכוף ובקשה לתיקון כתב התביעה דרך הוספת הנהג.
לימוד כתבי טענות שהוגשו ובדיקה והגשת כתבי טענות מתוקנים.
איסוף ולימוד חומר משפטי לקראת התדיינויות משפטיות צפויות.
ניהול תביעה להבטחת הכנסה מול ביטוח לאומי.
פניה למוסדות רפואיים לצורך איסוף חומר רפואי.
ליווי לוועדות רפואיות.
הפניה לגורמי טיפול והתייעצות.

לטענת התובע הוא פנה פעמים רבות לנתבעים לשם הסדרת חוב שכר הטרחה ו/או החזר ההוצאות, והנתבעים ביקשו להמתין עד הכרעה בתביעה שכן מצבם הכלכלי היה בכי רע. דא עקא, הטיפול בתביעה הסתיים ואילו הנתבעים לא טרחו לשלם לתובע ולו אגורה שחוקה אחת.

נטען כי למיטב ידיעת התובע הנתבעים קיבלו פיצוי כולל בשיעור של כשניים וחצי מיליון ₪ בגין התאונה, ולפיכך עפ"י הסדר שכר הטרחה (ומכוח המחאת הזכות שניתנה לטובת התובע), נותרו הנתבעים חייבים לתובע סכום שאינו נופל מ- 200,000 ₪ בגין השירות המשפטי שסופק להם לרבות החזר ההוצאות ששולמו.

התובע הוסיף כי התברר לו שהנתבעים השאירו חוב שכר טרחה פתוח לעו"ד קודם אליו פנו לפני שייפו את כוחו.

מנגד טענו הנתבעים כי הוחתמו ע"י עורך הדין על הסכם שכ"ט מבלי שהוסבר להם תוכנו, ובין השאר, מבלי שהוסבר להם כי ידרשו לשלם סכום מוסכם מראש של 30,000 ₪.

נוסף על האמור, טוענים הנתבעים כי הכללים ביחס לשכר טרחה שניתן לגבות בתביעות לפי חוק הפיצויים הינם קוגנטים ונכונים גם למקרה של הפסקת ייצוג. לפי כללים אלה ישנן שתי דרכים חלופיות לגביית שכר טרחה מהלקוח: האחת, הסכמה מראש על סכום שכר טרחה קבוע שאינו תלוי בתוצאות המשפט או לחלופין גביית שכר טרחה באחוזים במדרגות קבועות (לפי השלב בו מצוי הטיפול) הנעות בין 8% - 13% בהתאם לגובה הפיצוי שייפסק ללקוח, ולא ניתן לעשות "שעטנז", היינו גם גביית שכר טרחה מותנה בתוצאות הטיפול וגם שכר טרחה שאינו כזה.

בית המשפט אישר כי עפ"י הפסיקה, ובהיות הכללים שנקבעו מכוח ס' 16(א) לחוק הפלת"ד קוגנטיים, לא ניתן לעשות "שעטנז" ולכלול בהסכם שכ"ט בגין טיפול בתביעת פיצויים לפי הפלת"ד, גם שכ"ט מותנה בתוצאה כנגזרת באחוזים מהפיצוי שייפסק ללקוח וגם שכ"ט קבוע מראש ללא תלות בתוצאה.

כמו כן עפ"י הפסיקה יש לראות את תחולת סעיף 16(א) לחוק הפיצויים כמשתרעת גם על שכר הטרחה בעבור הטיפול בהליך הערעור, כך ששיעור שכר הטרחה המרבי שניתן לגבות בעבור הטיפול בהליכים משפטיים המתנהלים לפי חוק הפיצויים הוא 13% מהסכום הסופי שנפסק לטובת הניזוק בערכאה הדיונית או בערכאת הערעור, הכל לפי המאוחר.

לסיכום, בית המשפט החליט לפסוק שכר טרחה ראוי לעורך הדין באופן גלובאלי ע"ס 35,000 ₪.

 

מצאת הפרת זכויות יוצרים צרו קשר במייל: [email protected]



 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה