מכבי אשדוד רשמה אמש (א') עוד הפסד בסדרת ההפסדים שלה בליגה. מתוך 16 משחקים, אשדוד ניצחה בשניים והפסידה ב- 14. הדרך לליגה השנייה מזמן לא הייתה כל כך קרובה וקלה.
הקבוצה נראית רע. רע מאד. זה לא רק הכדורסל (גם הכדורסל) כמו כל האווירה מסביב לקבוצה, אין קהל, אין חיבור לעיר, השחקנים נראים כמי שבאים להעביר עונה וללכת הביתה, האולם ריק במשחקי הבית, השחקנים נראים אפטיים ואפילו אחרוני המאמינים כבר פחות מאמינים.
אמנם ההגעה של פול סטול הפיחה אנרגיה מסוימת, אבל סטול מתאים לקבוצות טובות שרצות ואז הוא התבלין הנכון, במקרה הנוכחי הוא בדיוק כמו הסיפור בספר הילדים, "ענק בישל מרק", מוסיפים עוד מלח או סוכר לתבשיל שכר מזמן איבד את טעמו.
מה עושים? כרגע נראה שהייאוש חוגג. גם ההיעדר הכיוון והעקביות באים לידי ביטוי. בקיץ החליטו על קונספט של שלושה זרים (החלטה שגויה ביסודה) הנימוק היה: קבוצה ישראלית. הסיבה האמיתית: לחסוך בכסף, ולקבל מענק מהמנהלת עבור קבוצה הרושמת רק שלושה זרים. מענק שאיפשר לאשדוד לפתוח את העונה.
צילום: לירון מולדבן, מנהלת ליגת העל בכדורסל
אלא שההחלטה לשחק עם שלושה זרים מול רוב הקבוצות שמשחקות עם ארבעה זרים, אוטומטית גרם לאשדוד להיות בחיסרון עוד בטרם התחיל את המשחק. 
וכאן מגיעה דוגמא אחת מיני רבות להיעדר העקביות והכיוון, לפני כחודש חתם פול סטול באשדוד ובאשדוד החליטו לא לשחרר זר אחר ולרשום ארבעה זרים ולמעשה לוותר על המענק מהמנהלת, מענק שתכננו לקבל. אשדוד למעשה "העניקה" פור לשאר הליגה, במשחקים שבהם שיחקה בשלושה זרים בלבד.
בם בכל הקשור לרכש יש בעיה, ליאור אליהו הוא שם גדול בכדורסל הישראלי, אבל שם עבר, אליהו נמצא רחוק משיאו והסיכוי שאליהו יוביל קבוצה כמו אשדוד להישג כלשהו, או הישארות בליגה, היה קלוש כבר מהקיץ.
גם בעניין בראד גרינברג נעשתה טעות, המאמן המוערך היה מעין דמות שבאשדוד התעקשו להשאירו בכל מקרה, אין ספק שהוא רשם הצלחה מסוימת באשדוד, אבל לדעתי האישית הוא מוערך מידי ונהנה מיחסי ציבור לא רעים בהשוואה ליכולות האמיתיות, אולי טוב היו עושים באשדוד אם היו הולכים על מאמן אחר, זול יותר, רעב עם רצון להוכיח את עצמו.
צילום: לירון מולדבן, מנהלת ליגת העל בכדורסל
העלויות של גרינברג גבוהות מאד, ויכולה אשדוד הייתה להרוויח מכיוון אחר במקרה שלו. אבל בואו נגיד שזו הטעות הקטנה ביותר של ראשי הקבוצה.
כל ראשי הקבוצה שנמצאים היום במערכת, הם אנשים טובים שטובת הקבוצה לנגד עיניהם, הבעיה שלמעט שלומי בן מיור המנכ"ל לכולם אין כמעט ניסיון בכדורסל, הדמות המקצועית היחידה והכמעט בלעדית היא גרינברג ובתחילת העונה גם עוזר המאמן דני גוט.
גרינברג הוא דמות דומינטטית מאד, שרוצה שהדברים יילכו בדרך שלו (בצדק מבחינתו), אבל בשל חוסר הידע והניסיון אין לו כמעט בקרה ופיקוח מתוך הקבוצה. ולהזכיר לכולם מדובר על כסף ציבורי לא קטן. 
אל כל המרק הדלוח הזה תוסיפו את ההעדרות של הקהל ממשחקי הקבוצה ותקבלו את המתכון הבטוח לירידת ליגה. בהנחה והתקציב לא ישתנה ועיריית אשדוד או ספונסר אחר לא יממנו את הקבוצה, צריכים בקבוצה למצוא את הדרך לחבר את הקבוצה לקהילה, לקהל ולעיר, אולי דרך הזהות המחודשת תצא הקבוצה לדרך חדשה. 
אפילו ראשי הקבוצה מתחילים להבין שהירידה קרובה, בסיום המשחק לירושלים הם אמרו: "מרגישים שהירידה קרובה מתמיד".  
צילום: עודד קרני, מנהלת ליגת העל בכדורסל

    אם עד לפני שלושה שבועות, לאחר הניצחון על עירוני נס ציונה ב"לב המושבה עוד היה נראה שהמדורגת אחרונה מתאוששת, לאחר מכן הגיעו ארבעה הפסדים רצופים שהותירו את אשדוד במרחק של שלושה משחקים מהלפני אחרונה, הפועל אילת, אותה תפגוש אשדוד במחזור הבא.

    גם גרינברג אמר בסיום המשחק: "אנחנו חייבים להתחיל להשיג ניצחונות. הפסדנו שלושה משחקים נגד יריבות שלנו לתחתית והמשחק הבא שלנו בבית יהיה מאוד קריטי עבורנו.

    רק אם נשחק כולנו ביחד נוכל להשתפר. אנחנו חייבים להיות אופטימים. השחקנים מתאמנים בכל יום כדי להיראות טוב יותר, אבל אם נקלע ב-25 אחוז כמו היום המצב לא יהיה יותר טוב". 

    באשדוד מקווים שליאור אליהו החולה יחזור לשחק במשחק הקרוב מול הפועל אילת. לה-דונטיי הנטון סובל מהתכווצות בשריר ולא ברור אם ישתתף במשחק.