בתחילת שנת הלימודים, מקיף א' התחדש במורה חדשה לחינוך גופני, רחלי גלאם (34). רובנו מכירים אותה כשופטת כדורגל בליגת הוותיקים, ליגות הנוער, ליגת הנשים, הליגות הנמוכות לגברים (עד ליגה א') ובשנה האחרונה היא זכתה למינוי היוקרתי כשופטת בינלאומית מטעם FIFA.רחלי גלאם סוגרת עשור כשופטת כדורגל בכירה, ובמקביל שותפה לפרויקט מהפכני במקיף א' – שחקני כדורגל מצטיינים של מ.ס. אשדוד לומדים במקיף הוותיק ורושמים הישגים ספורטיביים חסרי תקדים

במקיף א' נפתח פרויקט ייחודי בשם ה'אקדמיה', בו נקלטו תלמידים שמצטיינים בכדורגל. מדובר בפרויקט אותו מוביל ג'קי בן זקן יחד עם מנהלת המקיף הוותיק חנה מנור, ועד עתה רושם הישגים גם בתחום הלימודי וגם בתחום הספורטיבי. לראייה,  בזכות גלאם ומאמני קבוצת האקדמיה גדי כרמלי ועידן בן אבו, התלמידים זכו במקום השני באליפות מחוזית בקט רגל, וכעת הם מתמודדים על תואר נוסף במשחק כדורגל במגרש גדול (11 שחקנים), במסגרת אליפות בתי הספר של משרד החינוך.

"אנחנו מארחים את השלב הבא במגרש באשדוד מייד לאחר חופשת החנוכה", מספרת גלאם בהתרגשות. הנבחרת מורכבת מתלמידי כיתות י' וי'א שמשקיעים שעות אין ספור, על מנת לקדם את עצמם ולזכות במקום הראשון, אך הדברים לא באים כל כך בקלות, מסביב הנבחרת יש צבא שלם. מספר מנהל הפרויקט עידן בן אבו: "השנה פרויקט האקדמיה במ.ס אשדוד קיבל משמעות חדשה. המודל החדש הוא בהשראת המועדונים האירופיים המצליחים, משלב יחידות אימון במסגרת יום הלימודים ועד להצלחת הפרויקט. לנו במועדון ספורט אשדוד אין ספק כי השקעה זו תיתן פירותיה בעתיד, אך חשוב מכל שהפרויקט יהפוך את השחקנים לא רק לשחקנים טובים יותר, אלא גם לתלמידים טובים יותר ולאנשים טובים יותר". בן אבו לא שוכח לפרגן למנהלת המקיף חנה מנור, שמאמינה ותומכת בפרויקט לדבריו: "אנו חייבים את שיתוף הפעולה המלא מצד הנהלת המקיף ועל כך אנו מודים ומברכים אותה ואת צוות המורים. המועדון מממן את הפרויקט הכולל בתוכו הסעות, ארוחות, מורים פרטיים, פסיכולוגית ספורט, תזונאית ועוד".

מנהלת בית הספר חנה מנור, מספרת לעיתון "אשדוד נט" על התחלת הפרויקט ומסבירה איך נבחרו התלמידים לפרויקט האקדמיה: "השנה נקלטו לחטיבה העליונה במקיף א' תלמידים מצטיינים בכדורגל, אשר התקבלו לאקדמיה לכדורגל של מ.ס אשדוד. לאחר שנמצאו מתאימים לאקדמיה לכדורגל התקיים תהליך קליטה לביה"ס, שכלל מפגשים עם ההורים לצד צוות ביה"ס, ראיונות שנערכו לתלמידים ובסופו של דבר שיבוץ התלמידים לכיתות על פי רמתם הלימודית ויכולותיהם".מנהלת מקיף א', חנה מנור: "מי ייתן ויצמח מכאן המסי הישראלי"

יש בקבוצה רק אשדודים?

"קבוצת התלמידים מגוונת ויש ביניהם תושבי אשדוד ואחרים שאינם אשדודים, וגרים בתנאי פנימייה באקדמיה. ביה"ס הכין מערכת שעות שתאפשר לכדורגלנים הצעירים אימונים בשעות הבוקר המוקדמות ולאחר שעות הלימודים".

יש סטיגמה ששחקן כדורגל טוב הוא תלמיד גרוע...

"ביה"ס רואה לעצמו חובה ואחריות לקדם את התלמידים מן האקדמיה למסגרת לימודים מלאה, שתוביל אותם לסיום כיתה יב' וללימודי בגרות. לכן ביה"ס אינו מוותר על תוכנית לימודים  תוך שמירה על כללי המסגרת והשתתפות בכל התוכניות החינוכיות בביה"ס, כולל מעורבות חברתית, טיולים ופעילויות אחרות. ביה"ס מקיים קשר הדוק עם הנהלת האקדמיה לכדורגל ועם הורי התלמידים, זאת כדי לאפשר להם את התנאים האופטימאליים להצלחה הן בלימודים והן בכדורגל. הדבר מתבטא במעטפת הספורטיבית, ומעטפת הסיוע בלימודים שמעמידים לטובת הנערים המוכשרים, בשיתוף פעולה מתמיד ובתמיכה מכל הכיוונים".

תחושת גאווה כבר יש?

"התלמידים המוכשרים הביאו לביה"ס רוח ספורטיבית, נחישות, חברמניות ובעיקר את המקום השני באליפות הקט רגל במחוז ואני מאוד גאה על כך. אני מקווה שהם ימשיכו להתקדם בלימודים ויעשו קריירה בכדורגל. מי ייתן ויצמח מכאן המסי הישראלי"

עשור על המגרש

את שופטות הכדורגל בישראל אפשר לספור על כף יד אחת, רחלי גלאם (34), שופטת כדורגל כבר עשור, מחזיקה בתואר מדעי החברה ותעודת הוראה, מתגוררת ביישוב שדה עוזיה, הסמוך לאשדוד ומאושרת מכל רגע שהיא שורקת במשרוקית. עוד מתקופת הילדות התעניינה גלאם בכדורגל, לדברי אחת מחברותיה: "רחלי היא אחת הנשים המוצלחות והיפות שהיו לנו בשכבה, בטריוויה של ספורט היא שפיצית. לא מעט בנים היו מחפשים את חברתה בגלל אהבתה למגרש ובייחוד לספורט". לפני 10 שנים בדיוק כשהייתה רק בת 24, הזדמן לה בדרך לא דרך להשתלב בתחום, כשמצאה באחד העיתונים מודעת דרושים של התאחדות הכדורגל שמחפשים שופטים. היא ידעה שהמילים האלה מכוונות אליה, לדבריה: "לא ידעתי מה זה בדיוק להיות שופטת, אפילו לא ידעתי שמקבלים על זה כסף. פשוט זה נשמע לי דבר מעניין. חשבתי שזו מסגרת טובה, אז החלטתי לנסות את מזלי והתקבלתי". השנה גלאם החלה כאמור לעבוד כמורה לחינוך גופני במקיף א', היא משמשת כמורה מלווה בפרויקט כדורגל המתקיים במקיף, לדבריה: "בראש ובראשונה אני שמה דגש על החינוך, אני וחבריי לצוות דוגלים בכך שהחינוך קודם לכל, גם למקום הראשון ולגביע. משחק הכדורגל מלא באמוציות וברצון עז לנצח, לנו חשוב שהתלמידים יכבדו את עצמם ואת השחקנים עימם הם משחקים". לראשונה בחייה גלאם נמצאת בתפקיד הצופה ולא בתפקיד השופטת: "זוהי פעם ראשונה בחיי שאני באה מעמדת 'הספסל', פעם ראשונה בה אני יכולה לעודד את הקבוצה שלי בפומבי ולא בסתר ליבי. כשופטת אני מחויבת לשמור על פאסון ולהיות ניטראלית בהחלטות שלי. אין ספק שמאמני הקבוצה גדי כרמלי ועידן בן אבו עושים עבודת קודש עם התלמידים ואת התוצאות רואים על המגרש". סוף סוף לגלאם יש את הלגיטימציה לחלוק על עמדת השופט, כשהיא צופה במשחקים לדבריה:"אני מוצאת את עצמי עומדת על הקווים ומלינה על החלטות השופטים, מעודדת, מתרגשת, משתוקקת לרגע בו תישמע שריקת הסיום ובה נצהל יחד ונחגוג עוד ניצחון".שחקני פרויקט 'האקדמיה' במקיף א' זכו במקום השני באליפות מחוזית בקט רגל

ואם אחזור איתך בזמן, מה היו התגובות במשפחה?

"אימא שלי מאוד פרגנה, ואמרה לי כל הזמן כל הכבוד ושזה הישג מבחינתה. האחיות שלי היו מאוד גאות בי, וגם החברים שלי, אבל אבא שלי קצת פחות. מהרגע שנהייתי שופטת, אבא שלי אמר לי שאין לי מה לחפש בכדורגל".

למה?

"זה לא בא ממקום של פרימיטיביות. אבא שלי הוא פשוט אדם ריאלי. הוא מבין מה אנשים חושבים על נשים שעוסקות במקצועות כאלה".

ומה הם באמת חושבים?עידן בן אבו, לצידו של ג'קי בן זקן. בן אבו מלווה את הפרויקט המבורך במקיף א'

"האמת שביררתי את זה. בשנתיים האחרונות שאלתי הרבה מאוד אנשים, 'מה גברים ישראלים חושבים על נשים שעוסקות בכדורגל', את יודעת עשיתי מען סקר כזה. שאלתי הרבה שחקני כדורגל שהם מכרים שלי, ולהפתעתי רובם אמרו לי שהם לא היו רוצים שבת הזוג שלהם תעמוד במגרש, שיסתכלו עליה ושיקללו אותה. אפילו שופטים, שעובדים במקצוע שלי, אמרו לי שזה לא סקסי. הם אמרו שאישה שהיא שופטת כדורגל מורידה מהנשיות שלה".

הדברים האלה השפיעו עלייך?

"אין ספק שהדעה של האנשים סביבי כן חשובה לי. אני היום בחורה בגיל 34, עדיין רווקה, ורוצה לדעת איך מדברים עליי. אני אגיד לך את האמת, לא הייתי רוצה לפספס מישהו שיוותר עליי, רק בגלל שאני שופטת כדורגל, שזה כביכול מקצוע גברי מידי. מצד שני, אני מאוד אוהבת את מה שאני עושה. בגלל זה אני נמצאת בבעיה".

את מקבלת את החשיבה השוביניסטית הזאת?

"לא, כי אני אחלה אישה שבעולם. אני מצליחה להיות שופטת ועדיין להישאר נשית. חבל לי שקיימות סטיגמות כאלה, שהן באמת חסרות סיבה. אני מאוד רוצה להתחתן ולהקים בית, ואני כבר לא בטוחה שזה הולך ביחד עם השיפוט".

מפתיע אותי מה שאת אומרת, יש לך הוכחות?

"אני מכירה את כל שופטות הכדורגל, וכולן עדיין רווקות. נראה לי שהעניין הוא מקצוע הזה, אני ושאר השופטות צריכות להראות אסרטיביות, ויש גברים שפשוט לא מקבלים את זה שיש אישה שהיא חזקה. אז נכון, יהיו כאלה שיגידו שלא צריך להיות אכפת לי מה האחרים חושבים, אבל אני אומרת את האמת, כן אכפת לי".: תלמידי מקיף א' מניפים את הגביע לאחר שזכו במקום השני באליפות הקט רגל מחוז דרום

ציפור לחשה לי באוזן שאת כבר שלוש שנים לא שופטת בשבת משחקי כדורגל, זה נכון?

"כשהתחלתי לשפוט עוד לא הייתי שומרת שבת כהלכה. עם הזמן, החלטתי שאני נמנעת מנסיעה בשבת, כשאני אומרת נמנעת, אני מתכוונת שרק בשבתות כשהייתי שופטת, הייתי נוסעת ואת הכסף שהרווחתי, תרמתי".

אז עכשיו את שופטת רק בשישי?

"כן. אבל גם עכשיו, במשחקים שאני שופטת בשישי, יש את החשש הזה שאני לא אספיק להגיע הביתה לפני כניסת השבת. בינתיים, ברוך השם, זה לא קרה. אחת הסיבות לכך היא שבקבוצות שמשחקות בליגות הנמוכות, יש עכשיו גל חזק של התחזקות. אני מכירה הרבה מהשחקנים הקבוצות האלה. אני גם שמה לב שהרבה משחקים בליגה א' מתחילים בכל מיני ברכות ותפילות של השחקנים. כך שהיום יש הרבה קבוצות ששומרות שבת ומוכנות לשחק רק ביום שישי. זה מסתדר לי טוב".

תגידי, מה תעשי באופן תיאורטי אם יציעו לך לשפוט משחק אליפות, שמתקיים בשבת?

"אני לא חושבת שזה יקרה, אבל זאת באמת דילמה ענקית בשבילי. כדורגל זה האהבה שלי ומה שאת מתארת זה החלום הכי גדול שלי, לשפוט במשחק אליפות. אני לא יודעת מה אני אעשה, יכול להיות שזה ילך יותר לכיוון של הכדורגל, כי הפיתוי הוא באמת עצום. אני יודעת שיש הרבה שלא אוהבים שאני אישה מאמינה וגם שופטת, כי הם חושבים שאי אפשר לשלב, אבל אני עוד אוכיח שזה אפשרי. צריכים למצוא את הדרך. עם זאת, אני מאמינה שביום שבו אני אתחתן ואקים בית, אני אשים את נושא השיפוט מאחוריי".

כיום את מרגישה שהחיים האישיים קודמים לקריירה?

"כן. היום, אחרי עשור של שיפוט על המגרשים, אני מרגישה שכל אותם אנשים בעלי דעות קדומות, ינצחו אותי בשלב מסוים ואני בסופו של דבר אתלה את המשרוקית".  

את נתקלת בשוביניזם הספורט?

"יש הרבה בקהל, בהנהלה, בקרב השחקנים. זה דבר שהרבה פעמים גורם לי לשאול את עצמי למה אני צריכה את זה? מאוד לא נוח לי עם היחס, אם פעם אמרתי שזה שטויות, שאלה דברים שכולם חווים, היום אני כבר מרגישה אחרת. אם אני הולכת, לדוגמה לשפוט משחק בליגה א', גם אם זה משחקי צמרת של הפועל ירושלים וגם אם זה משחקי תחתית של מרמורק, אני מגיעה חדורת מוטיבציה להצליח לתת שיפוט טוב, לעשות משהו שאני אוהבת. אבל פתאום אני נתקלת בזוועות. הקהל מקלל אותי בלי הפסקה, רק בגלל שאני אישה. מקללים במשך 90 דקות, אותי ואת המשפחה שלי, מאחלים לי את הדברים הכי גרועים שאפשר. אז למה אני באמת צריכה את זה?".

אבל כל השופטים חוטפים קללות, זאת התרבות של הכדורגל...

"יש קללות מסוימות שהאוהדים מכוונים אך ורק לאישה. יש מילים קשות, ויש מילים יותר עדינות. האוהדים לפעמים צועקים לי דברים כמו 'מה את עושה פה? תלכי למטבח'. אבל זה לא ממש דבר חדש. מעבר לזה, זורקים לי הערות על דברים שקשורים לגוף שלי. אצל שופט אחר, גבר, לא מסתכלים על החיצוניות שלו".

בטוח שיש גם תגובות חיוביות כשאת על המגרש?הבנות במקיף א' מעודדות ללא הפסקה

"יש אנשים שממש מתלהבים לראות אישה שופטת כי אין מה לעשות, אני שונה בנוף, המוקד של האוהדים. כשהולך לקבוצה שלהם טוב, אז כולם מחמיאים לי ואומרים לי שאני הכי יפה והכי טובה. אבל ברגע שהם מפסידים, אני לא חמודה, וגם על הדרך עובדת במקצוע העתיק בעולם".

יש לך דוגמה בקנה?

"זה היה במשחק במרמורק, ובו עמדה מאחורי חבורה של אוהדים שלא הפסיקה לקלל. היה לי מאוד קשה והתאפקתי לא לבכות מולם. אמרתי לעצמי שאני חזקה, אבל בשנייה שנגמר המשחק, לא הפסקתי לבכות. המבקר אמר לי שאני לא צריכה לקחת את הקללות האלה ללב. נכון שזה כדורגל, שבו השופט תמיד יהיה בן זונה, אבל קשה לי להשלים עם המציאות הזאת".

והתלמידים, איך הם מקבלים את העובדה שהמורה שלהם היא גם שופטת כדורגל?

"יש המון תגובות, לחשושים, שאלות והכל באופן נעים, בייחוד אחרי שהתמונה שלי מתנוססת על דפי העיתון, או אתרי האינטרנט שמדווחים על התוצאות ובין לבין יש תמונה שלי. במקרים האלה התלמידים רצים אלי מראים לי את התמונה, נותנים חום, אהבה ובעיקר פרגון. אני חייבת להגיד שגם בהנהלה מפרגנים לי ולמקצוע הלא שגרתי שאימצתי".

משחררים אותך בהנהלה כשאת צריכה לטוס לחו"ל ולשפוט?

"יש לי אישור מיוחד מהמפקחת החינוכית של בית הספר, הכל נעשה בתיאום. המנהלת חנה מנור, תמיד דואגת להגיד לי מילה טובה לפני ואחרי. בפעם האחרונה טסתי לשלושה ימים לסלובניה לכבוד אליפות העולם לנשים, זה היה לפני חודש וחצי באוקטובר".

ברמה האישית, ספרי לי על החיבור שלך לתלמידי האקדמיה...

"אני מרגישה במידה מסוימת זיקה מיוחדת לתלמידים שהם שחקנים פעילים, מהסיבה שיש לנו מכנה משותף, משחק הכדורגל. כל אחד מאיתנו מביא לידי ביטוי את הצד המיוחד שלו בחיים האישיים. אני את השיפוט והעובדה שאני מורה, והתלמידים את העובדה שהם שחקנים באקדמיה לכדורגל במועדון ספורט מכובד כאשדוד".

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]