מי שלא הצביע היום, איבד את זכותו לקטר מחר



הצעת חוק: לא הצבעתם, אין לכם אפשרות להתלונן * 172,983 תושבים בעלי זכות הצבעה נכללים בספר הבוחרים האשדודי * 291 קלפיות היו פזורות ברחבי העיר, המתינו במשך 12 שעות לבוחרים שיגיעו וישפיעו על חייהם בחמש השנים הקרובות, אבל חלק לא הגיעו, וימשיכו לפתח אדישות וסקפטיות * אפילו הקמפיין המוצלח של 'רונן המתלונן' לא הצליח להזיז אותם מהספה...

השבוע נפרדנו מאחת הדמויות היותר חביבות שראינו על מסכי הטלוויזיה לאחרונה, 'רונן המתלונן' כוכב הקמפיין לעידוד ההצבעה לרשויות המקומיות. הדמות החביבה של דב נבון עשתה עבודה טובה והכסף שניתן לקמפיין נוצל באופן יעיל. אך למרות זאת, רבים מאיתנו נשארו אדישים לנוכח הבחירות. האמת שמעולם לא היו לי דעות פוליטיות מוצקות, אבל דעה תמיד הייתה לי בנוגע לכל דבר ועניין, גם אם היא הייתה משתנה בהתאם לנסיבות היא הייתה שם. בשנים האחרונות נדמה שכולנו, מבוגרים וצעירים, נוטים להפקיד את גורלנו בידיהם של אחרים. מי אלה ה-אחרים? אלה שעדין מוכנים להזיז את הישבן שלהם ולצאת מהבית בשביל שקולם ישמע, גם אם בסוף הם מגלים שהוא מושחת או אינטרסנט או סתם אחד שיודע להבטיח ולא לקיים. חלקנו בוחרים לראות את הצד השחור ולהגיד את המילים: "אני רוצה להצביע, אבל אין במי לבחור", וככה להסיר את האחריות ולתת לאחרים בעלות על הקול שלכם. זה מה שהצלחתי לראות מבעד השלטים שפוזרו ברחבי בעיר, כאילו כולם הדביקו שלט על שלט, סטיקר על סטיקר, כדי שלא נראה מה באמת חסר שם.

את סיבוב הקלפיות שלי התחלתי אי שם באזור ד', משם נסעתי לי"א וסיימתי באזור הסיטי, כשאני נוסעת בתחבורה ציבורית, בכדי לחוש את אווירת הבחירות. מול בתי הספר הוצבו סוכות, בהן  היו יותר פעילים, יותר דפים, יותר אלונים, יותר סטיקרים, יותר פתקים מאשר מצביעים. כשהתקרבתי וניסיתי לעבור, עטו עלי כמה פעילים של 'אשדוד אחת' ואמרו לי: "כולם שקרנים, כולם מבטיחים, אבל רק אנחנו מקיימים". זרקתי להם חיוך וניסיתי להמשיך, אבל אז הגיעו הפעילות של "קול הלב" שכעסו על הדברים, אני נסוגתי לאחור ונתתי להם להתווכח, אל העימות נכנסה בכל הכוח פעילה של "שמים עין", היא כעסה ורטנה שאין כאן בית חולים... כשהסתכלתי ימינה ושמאלה, לא מצאתי אדם אחד שלא מזוהה עם מפלגה כלשהי מלבדי. היה לי די עצוב להסתובב בעיר כשאין אזרחים שבאמת אכפת להם ממה שקורה פה בעיר, אפילו שני נהגי המוניות שנסעתי עימם באותו היום לא הביעו עניין. הרגשתי מרומה, הרי עליתי למונית רק בשביל שאתה הנהג תחפור לי ותציק לי עם שאלות, נכנסתי למונית שלך, כדי לשמוע את דעתך זה חלק מהעבודה שלך לא! אני תוהה לעצמי ויורדת ביעד הבא מעורערת מהאדישות שיש פה. בדיוק באותו הרגע שקפצה לבקר אצלי הרגשת הבאסה, פתחתי את הפייסבוק וקראתי מספר סטטוסים שקוראים לנו ללכת להצביע ולא להיכנע לאדישות.

מלי דביר: "הצבעתי! קמתי הבוקר עם הרגשת שליחות, היום בוחרים! היום סוף סוף אחרי 5 שנים, היום הקול שלי נחשב, כל תושב נחשב! היום אנחנו נחליט מי יהיו נציגי הציבור שישפיעו לנו על סדר היום מתחת לבית. שלא תטעו משמעות של לבחור מועצה וראש עיר משפיעה על חיינו באופן ישיר ומיידי. ללא ספק הרבה יותר מראש ממשלה שעוד תקוע בכן אירן לא אירן....?!"

רון גנים: "אני לא מבין איך מישהו בן 80 שהיה ראש עיר 30 שנה מקבל הצבעות של אנשים, לא אני לא נגד מבוגרים וכן כוחו במותניו, אבל אנשים תנו הזדמנות לראש עיר שהיה אחלה וקידם את העיר!!!"

עופר אשטוקר: "אחוזי הצבעה נמוכים עד כה בבחירות באשדוד. חברים, צאו להצביע, השפיעו על חייכם לשנים הקרובות. לא מצביע? כדאי שתדע שהקול שלך הולך למפלגות הסקטוריאליות, שמאוד מרוצות מאחוז ההצבעה הנמוך והן צפויות להתחזק. אז צאו לקלפי ותממשו את זכותכם הדמוקרטית".

יניר כהן כותב בציניות: "רציתי ללכת ולהצביע לראשות עיריית תל אביב, אבל לא מצאתי חנייה".

גדי אטיאס‏: "אחוז ההצבעה הנמוך מאוד מצביע על אדישות בלתי מובנת של אזרחי המדינה. במשך חמש שנים הבאות דווקא רוב אלה שלא ניצלו את זכותם ללכת לקלפי הם אלה אשר ימשיכו לרטון נגד כל הנבחרים ונגד כל העולם. אז תנצלו את השעות הקרובות ותלכו להביע את דעתכם ולתת לראש העיר ולרשימתו את הכוח להמשיך בפיתוח המואץ של אשדוד".

 

מצאת הפרת זכויות יוצרים צרו קשר במייל: [email protected]



 
setImageBanner('ac1bb221-7964-49cd-bcd0-d3fe56824554','/dyncontent/2017/6/1/c41baeb6-e29b-4415-b67b-b3940dd9bdf5.gif',1807,'',525,78,false,19242);
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה