צילום: אורי קריספין
רחוב הנרייטה סולד שבאזור ב', התמלא בסודנים ביום שלישי שעבר בסמוך לשעה 21:00, וזאת כדי להסביר לתושבי אשדוד על הנסיבות שהביאו אותם לעיר אשדוד. 17 נציגים של הקהילה הסודנית בעיר הקימו סוג של משרד יחסי ציבור, ומשם שלחו לכל התקשורת המקומית מיילים ומכתבים, אודות הכנס שהם מארגנים. החבר'ה הנחושים לא הסתפקו בזה, אלא עשו שוב ושוב סבב טלפני כדי לוודא שאכן אנו אנשי התקשורת נבוא ונסקר את מצבם. במכתב שפרסמו נציגי הקהילה הסודנית בעברית צחה וברורה נכתב: "ראשית, ברצוננו להודות לעם ישראל ולתושבי אשדוד בפרט, על שקיבלתם אותנו בסבר פנים יפות אל תוך מדינתכם, בשל השמדה המונית המתרחשת כעת בסודן על ידי כוחות הממשל, דבר שאילץ אותנו להגיע לכאן". במכתב מבקשים הסודנים להבהיר את עמדתם ולהסביר לתושבי העיר את הסיבות שהביאו אותם לישראל, תוך הסבר על מלחמת האזרחים המתקיימת עד היום בסודן: "מאז שנת 2002 ועד היום, סודן נמצאת במלחמת אזרחים אכזרית שגרמה לאלפי הרוגים בעידודו של הממשל הצבאי במדינה. בעקבות הלוחמה, משפחות רבות נאלצו לברוח מכפריהם ועירם ולבקש מקלט והגנה, לכן ישנה פזורה גדולה של סודנים בעולם". עשרות סודנים התאספו ביום שלישי כדי להעביר מסר מרגיע לציבור האשדודי

הנציגים מבקשים עוד להסביר בכנס שארגנו את הנסיבות שבגללן הם נמצאים בגדר פליטים: "הבריחה מסודן הפכה אותנו לפליטים המבקשים הגנה ממדינתנו. חלק לא קטן מאותם הפליטים ומבקשי המקלט מתו במחנות הפליטים וממתחמי המעצר, בשל התנאים הקשים. חלק מהסודנים ברחו מהמחנות והגיעו לישראל, כשכל שהם מבקשים הוא מתן מקלט מדיני". עוד מוסיפים נציגי הקהילה, כי הם פליטים שברחו ממולדתם בעודם מבקשים ממדינות שונות שיש בהן נציגות של האו"ם, לקלוט אותם באופן זמני עד יעבור זעם בארצם: "פליטים רבים פנו למדינות שונות, בידיעה שבאותן מדינות ישנן משרדים של נציגות האו"ם לפליטים, אשר פועלים למען פליטים, בין המדינות אלה גם ישראל נכללת".

  'מבקשי מקלט' במקום 'פליטים'
משרד הפנים מתייחס לעשרות אלפי הפליטים כ'מחפשי עבודה', אך עיון בזהותם מראה ש-85% מהם מגיעים מסודן ואריתריאה, ובארגוני הסיוע טוענים, כי אילו הייתה מתבצעת בדיקה, רבים מהם היו מוגדרים כ'פליטים'. על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, "בישראל שוהים כ-43 אלף זרים שנכנסו לישראל דרך גבול מצרים שלא כחוק ונתפסו בגבול או בתוך הארץ". שנת 2005 נחשבת לקו פרשת המים. בשנה זו טפטוף של עשרות ומאות מסתננים הפך לזרם של אלפים. באותה שנה הקשיחו המצרים את יחסם למהגרים שהגיעו ממדינות אפריקניות, והתקבלו דיווחים על ירי והתעללות במהגרים במצרים. בנוסף נחסמו נתיבי ההגירה מאפריקה לאירופה, לאחר ששליט לוב חתם על הסכם עם איטליה שאפשר את החזרת פליטים. כך הפכה ישראל ליעד מועדף, והשיא נרשם בחודש דצמבר 2011, כשיותר מ-2,600 אפריקנים נכנסו ארצה.על פי הערכות ישנם כ-1,000 סודנים באשדוד, רובם המכריע מתגוררים ברובע ב'

באשדוד שוהים למעלה מ-1,000 סודנים ואריתראים. הם מרוכזים לרוב באזור ב' ובאזור ו', כיום הם מתפרנסים מעבודות שונות, החל מבנייה ועד לסוחרים. ג'ובלי, בן 31 מסודן, עובד מטבח מאחורי הקלעים של אחת המסעדות התל אביביות, אבל מתגורר באשדוד עם עוד ארבעה חברים, בדירת סטודיו זעירה, 25 מטרים רבועים. למרות הצפיפות והקשיים הוא מכריז: "אשדוד היא עיר יפה ומקום יפה". רבים מהמהגרים החיים באשדוד עונים להגדרה 'פליטים', שמוגנים מגירוש על ידי אמנה של האו"ם עליה חתמה ישראל. חלקם קיבלו אשרת עבודה ומצאו מקור פרנסה בעבודות מזדמנות. אחרים, רבים לא פחות, עובדים ללא היתרים וחשופים לניצול מצד מעסיקים. הם נפגשים ברחוב, מתגודדים בקבוצות והופכים לקהילה קטנה ובולטת בנוף המקומי, הם נאבקים לפרנסתם בעודם מנסים בכל כוחם ללמוד את השפה.

 "באנו לכאן על מנת לקבל הגנה לזמן מסוים"
בכנס שארגנו נציגיי קהילת סודן ובמכתב שפורסם לתקשורת הם כותבים בזאת הלשון: "אזרחים יקרים, אנו מודים לכם בשנית על כך שבהתחלה קיבלתם אותנו בסבר פנים יפות, אך לאחר מכן חל שינוי לרעה, כאשר החלו אישומים שונים בתקשורת לפיהם אנחנו לא מבקשי מקלט או פליטים, אלא 'מסתננים', פושעים שהגיעו לדרוש עבודה על חשבונם של המקומיים. אך אין הדברים כך, אנחנו לא 'מסתננים' ולא פושעים, לא באנו לגזול דבר. באנו לכאן על מנת לקבל הגנה לזמן מסוים, עד שהמצב בסודן ישתנה, תסתיים מלחמת האזרחים ונוכל לשוב למולדתנו". בין כל המוני הסודנים שפקדו את רחוב הנרייטה סולד 8, מצאתי את אדם ארבב, בחור צעיר בן 25 שגר בישראל כבר 4 שנים. ביקשתי ממנו שנשיב לשיחה, כדי שאוכל לשמוע על חייו כאן באשדוד. ארבב נענה בחיוב והחל לספר לי בעברית, אנגלית ומעט ערבית על משפחתו שנשארה בסודן, כשהיא נמצאת באיום מתמיד: "השארתי בסודן זוג הורים, שתי אחיות ושני אחים, אני מאוד דואג להם, על כל יום שהם חיים אני אומר תודה לאללה. כשאני מתקשר לסודן ומדבר איתם אני בוכה ומתגעגע, אבל כשאני לא מצליח להשיג אותם בטלפון אני עוד יותר מפחד ודואג להם".

 איך הגעת לישראל?
"עוד כשהייתי בסודן הצבא עצר אותי בלי סיבה, הייתי בכלא עד ששחררו אותי, מאז הם לא הניחו לי, רדפו אחריי יום ולילה. החלטתי לברוח, הגעתי למצרים, אבל גם שם לא הצלחתי לשרוד. המצרים לא אהבו את הנוכחות שלנו בארצם והם החלו להתנכל אלינו. בשנת 2005 היה טווח המוני בסודנים, באותו הרגע אני וחברי הבנו שאנחנו לא יכולים לשרוד שם. בשנת 2009 הגעתי לישראל דרך סיני, את המסע ממצרים לישראל עשיתי ברגל בשיא החום, לא מעט חברים שלי מתו במסע הזה".

 במה אתה עובד?
"עד לא מזמן עבדתי במפעל לבלוקים, קיבלתי 22 שקל לשעה, אבל עזבתי בגלל שרציתי להתחיל ללמוד אנגלית. כיום אני נוסע 3 פעמים בשבוע לתל אביב ולומד שם אנגלית בבית ספר שנקרה R.D.C, הרבה סודנים באים לשם".אדם ארבב מוביל את המאבק של הסודנים באשדוד

 אז ממה אתה מתפרנס כיום?
"היום אני ספר, עושה תספורות לחברים שלי. בעל הבית של המפעל לא היה מוכן שאני לא אעבוד שבוע מלא ולי היה חשוב ללמוד אנגלית".

 למה עשיתם כנס והזמנתם את התקשורת?
"קשה לנו לשמוע כל הזמן דברים רעים עלינו הסודנים, הגיע הזמן שגם אנחנו נגיד את מה שיש לנו בבטן. אנחנו לא רוצים מהישראלים שום דבר, רק שיתנו לנו להישאר כאן בארץ. הייתי מאוד רוצה שהדעה של הישראלים תשתנה לגבינו, אנחנו אנשים טובים. אני שוכרים מהישראלים בתים וחנויות ומנסים לחיות כמו כולם. שכרנו משרד באזור ב', שם אנחנו נפגשים ועושים ישיבות. במקום הזה נולד הרעיון ליצור קשר עם התקשורת המקומית ולהזמין אתכם לכנס שלנו. לא קל לנו בארץ אבל אף אחד מאיתנו לא מתלונן, רק מפחדים למות או מרעב או ממחלה. חבר שלי עבד במפעל עופות, כל היום הוא היה עובד בתוך מקפיא של 18 מעלות, הוא קיבל מחלה קשה כנראה בגלל שהוא היה כל הזמן בקור, אז פיטרו אותו, הרופאים כאן בארץ לא ידעו איך לעזור לו, והוא חזר לסודן, שם הוא מת".

 באילו קשיים אתם נתקלים בארץ?
"אני וחברים שלי פוחדים מהמשטרה, תמיד כשיש בעיות בין ישראלים לבין הסודנים, הסודנים אשמים, למרות שהמשטרה בכלל לא שמעה את הצד שלנו. חבר שלי שגר בגן יבנה, יצא לבלות עם אישה ישראלית, הם הלכו ביחד למלון, בבוקר העירה אותו המשטרה כשהיא דפקה על הדלת של החדר במלון, לטענת האישה הישראלית חבר שלי אנס אותה, הוא נמצא כבר 10 חודשים בכלא. אני מכיר אותו, הוא לא היה עושה משהו נורא כל כך. הישראלית הלכה לבלות איתו ביחד, עובדה שהיא באה איתו למלון. אין סיכוי שהוא היה עושה לה משהו בכוח. המשטרה לא מקשיבה לסודנים אוטומטית, מבחינתם אנחנו האשמים הבלעדיים והישראלים צודקים".

 מה הייתה רוצה שיקרה בעקבות הכנס?
"הייתי מאוד רוצה שהתושבים של אשדוד יבינו שאנחנו לא רוצים מהם כלום, אנחנו רק רוצים מקלט מדיני, לחיות כאן בשקט. חשוב לי שהם יפסיקו לקרוא לנו 'מסתננים', אלא יבינו שאנחנו 'פליטים'. הייתי רוצה שכשאישה עוברת על ידנו היא לא תפחד, לא תיעצר, לא תרוץ, תעבור לידנו כמו שהיא עוברת על יד ישראלי, כי בסך הכל אנחנו בני אדם".

 מה אתה חושב על הישראלים? 
"הישראלים הם אנשים טובים, הם יודעים מה עובר עלינו הכי טוב, לאורך כל ההיסטוריה רודפו אחריהם. אני רוצה להגיד לך שאני מוסלמי ואני אוהב יהודים, זה שקר שכתוב בקוראן שצריך להרוג יהודים, הכול פוליטיקה".גם תושבים מאשדוד החליטו להצטרף למאבק ההסברתי של הסודנים

 תושבת אזור ב': "באמת אני לא גזענית אבל הם כבר פה שהמדינה תדאג לתת להם חיסונים"
בין כל המוני הסודנים ואריתראים שנכחו, קלטתי בזווית העין אישה מבוגרת בשנות החמישים המאוחרות לחייה, כשהיא אוחזת בידה שקית זבל, ומסתכלת בבהלה בהמון. כשנגשתי אליה גיליתי ששמה הוא מרסל והיא בת 59, בעלה נפטר לפני 6 שנים ממחלה קשה ומאז, היא גרה באזור ב', עובדת כמטבי"ת (מסייעת לקשישים). "אני לא גזענית", מציינת מרסל ברגע הראשון כשאני ניגשת אליה ולוחשת לי באוזן: "אבל מה הם עושים פה? כל אזור ב' הפך למרכז אפריקה. באמת אני לא גזענית, אבל הם כבר פה, אז שהמדינה תדאג לתת להם חיסונים, את יודעת כמה מחלות הם מביאים איתם מאיפה שהם באו? הכי גרוע זה להסתובב פה בערב או בלילה, את לא יודעת מאיפה הם פתאום יצוצו לך. יש להם פה באזור ב' את המועדונים שלהם, החנויות שלהם. מפחיד, מפחיד כבר להסתובב פה, כל השכונה מלאה בסודנים, הם ישתלטו על הבתים על החנויות. כשהנכדות באות לבקר אותי אני לא נותנת להן לרדת לבד".

 

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]