שנות ה80 וה 90 - שנות השיא בחיי הלילה באשדוד  

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('bbd205f6-ae47-48e6-8833-a2d3d4b1e2aa','/dyncontent/2024/3/21/79c4fc7d-daf2-4d30-9381-e64313eaf03f.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('bbd205f6-ae47-48e6-8833-a2d3d4b1e2aa','/dyncontent/2024/6/9/869e4fcd-767f-4c1d-a1d2-1bd78ccf2799.gif',18012,'מדג\u0027יקל אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('bbd205f6-ae47-48e6-8833-a2d3d4b1e2aa','/dyncontent/2024/6/5/3b544dde-90fc-4fd8-a09c-1eba0fe6c59b.jpg',17987,'חג המוזיקה אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('bbd205f6-ae47-48e6-8833-a2d3d4b1e2aa','/dyncontent/2024/6/9/cf98dfec-78a0-42f1-bab3-156d5c7da59e.jpg',18020,'שפע אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('bbd205f6-ae47-48e6-8833-a2d3d4b1e2aa','/dyncontent/2024/5/27/6688faff-a183-4cb8-9b96-0c14f375bd4e.jpg',17967,'ספרים אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15]]);})
להאזנה לתוכן:

הדור הראשון שגדל לתוך אשדוד הקטנה, הוא הדור שיצר את השנים הכי תוססות שהיו אי פעם באשדוד שספק אם היו לילות כאלו בערים אחרות בישראל.
משה אלהרר, חלק אינטגרלי מאותה התקופה, מכין תחקיר כתבות נוסטלגיה לאשדוד נט, על אותה התקופה היפה של חיי הלילה והחברה בעיר אשדוד.
הכתבה הפעם עוסקת בברים של אשדוד בשנות ה80 וה90 ועל היזמים הצעירים שהשאירו חותם בלב שלנו (ספוילר – אומבבה, בריזה, החוף המערבי, הפעמון, הפאבים של אידי, היצקוק, הצריף, קפטן מומיס, ג'ינג'י, האינדיאנה, האופציה, מאי תאי, פיגל ) – מי מתגעגע?

אשדוד נט בונה את ההיסטוריה של אשדוד, שלא קימת כיום בעולם האינטרנט, אך מעתה היא תשמר לדורי דורות.
(מעט מאוד תמונות הצלחנו להשיג - כי מי חשב אז לבוא עם מצלמה ולצלם במקום פשוט ליהנות?)

בום גדול של מקומות בילוי אטרקטיביים נפתח באשדוד בשנות ה80  והמשיך עמוק לתוך שנות ה90. כשאנחנו אומרים אטרקטיביים, הכוונה היא לא לתפריט שהיה מבוסס על מטוגנים בשמן עמוק שהכין המלצר או שוטף הכלים. ברור שלא טעים, אבל למי היה אכפת?! העיר יצאה לבלות כדי לראות, להראות, לשיר, לרקוד ובעיקר כדי להרגיש את החמימות של הביחד. 

פחות אהבנו לצאת לתל אביב הגדולה ואם חטאנו ויצאנו, אז זה היה רק כדי להיזכר שאין כמו הבילויים באשדוד.

ברי הים (ברים על חוף ים) שהיו צמודים אחד לשני בחוף "לידו" - לאס וגאס -בריזה -אומבבה ואחר כך החוף המערבי ובום טאון) - היו מלאים באשדודים שמחים, יפים ושזופים שבאו לבלות, להתחבק ולשיר. לפעמים לא היה נעים שהבעלים האחרים היו רואים אותנו אצל המתחרים (לפחות לא היה אינסטגרם, אז יכולנו להתחבא). 

כול מקום אכלס 300 ל400 איש בפיקים החזקים, משבת בבוקר עד מוצ''ש.

מקומות הבילוי המרכזיים של אשדוד בשנות 80-90

מוזיקת הרגאי של בוב מרלי הוכנסה לעיר בזכות האחים הגולשים למשפחת בוני ( ירמי ז''ל , דני  יאיר ושרון שיבדלו לחיים ארוכים ) והביאה את אחד הז'אנרים שהיו מיוחדים לבילוי של אשדוד על הים.

בשנת 82-3 זכינו להכיר לראשונה את הזמר טוני ריי בהופעות מדהימות בבריזה והופעות חיות היו חלק בילתי נפרד מהזאנר (מרסל צרפתי, אצבעות הזהב, דורית מלכה, ועוד הרבה הרכבי כיסוי מאשדוד ומהארץ).

וד סצנה חזקה ןמיוחדת לאשדוד, הייתה - תצוגות אופנה במקומות הבילוי (בעיקר בגדי ים של גוטקס ובוטיקיי אופנה מקומיים ) שהופקו ע''י ברג'יט, דוגמנית ומארגנת תצוגות אופנה מיתולוגית ואהודה.

וכשהחורף הגיע, היינו נפגשים בפאבים הקטנים – כן, עם אותם המטוגנים והחומוס ועם אותה האחווה האשדודית.

אינדיאנה

בתחילת שנות ה90 מועדון ההיצ'קוק נפתח והיה לאחד ממועדוני ההופעות המובילים בארץ, שם גם התחילו מופעי הסטנד אפ שהפכו לחלק חשוב בתוכן הבליינים בעיר (שמעון רגב ,יעקב כהן , מוטי בן ישי , שלום אסייג ועוד). כפי שכתבנו בכתבה הראשונה בסדרה – פעלו גם באשדוד הדיסקוטקים –נגרסקו, "ה30 פלוס' '' בולדוג, ארגוס, הטיטורה (לכתבה המלאה על הדיסקוטקים - כנסו כאן )

העיר אשדוד תססה ושמחה בשנות ה80 וה90 באופן שכנראה כבר לא יחזור לעולם....

"בריזה" – מאיר שליט ז''ל ואידי ישראלוביץ 

טוני ריי והרייגיי

בריזה הוקמה ב1983 ע''י איש העסקים מאיר שליט שהפעיל את המקום לבד לשנה בערך. לשותפות הוא הכניס את איש חיי הלילה והברים אידי ישראלוביץ וביחד הם הפכו את בריזה לבר ים בועט ומאוד אטרקטיבי, הכולל הופעות חיות של נקסט / פאבליק והמאסטרו טוני ריי שהיה הבוב מרלי שלנו ושר על איזו שמנמנה בעיברית ובמבטא כבד שאהבנו (חבל שאין לנו את המילים).

גולשים של הדור הראשון ( דני רייף ז''ל / רוני לאופר ובני דורם משכו קהל של גולשים חטובים) ובהמשך הדור השני של הגולשים הצטרף ( האחים בוני, רון דנן, אודי אשל, מיקי בן שימול מרקו עייש,מישל אלבז, שלומי זגורי ז''ל, אסי קריספין, פטריק ז'אנו ועוד).

בימי שני הייתה במה ללהקות מקומיות, בימי שלישי תצוגות אופנה, בימי רביעי טוני ריי האגדי, שבת בצוהריים עם הופעות של להקת "אצבעות הזהב" של מקסים ומרקו.

המקום עבד מיום שני ועד מוצ''ש והיה לנו ממש כיף לשיר, לרקוד ולהשתחרר שם אל תוך הבריזה שבאה מהים אבל בעיקר מהלב.

"אומבבה" -  צביקה רז, ישראל פרץ (ישראל אומבבה), שלום מלול, אריה לוגסי ז''ל  

מיקי אוחנה וישראל פרץ

נפתח על חוף הים (לידו) בסביבות 1984-5,  ע''י איש העסקים והמוזיקאי צביקה רז (שגם נתן את השם למקום), ישראל פרץ (שהשם הנרדף שלו היה ישראל אומבבה - לא הכרנו את שם המשפחה האמיתי שלו)  ושלום מלול.

האומבבה של השנים הראשונות הביאה בעיקר מוזיקת רוק, הופעות חיות והייתה מעט שונה מבריזה השכנה.

בשנת 87-8 נכנס אריה לוגסי ז''ל (האבא של המגה בליינים – גיל ושלומי) לעוד מס' שנים של פעילות חזקה בעונות הקיץ.

הברמן המיתולוגי באומבבה היה באותן שנים מישל אלחרר (הכדורסלן ודוד שלי), אליו הצטרף לצוות הבר -  אייקון חיי הלילה בהתהוות וכוכב על בהמשך, גיל לוגסי (בנו של אריה).

המקום עבד בצורה היסטרית ברוב ימי השבוע. הפיק הגיע בימי שבת, עם הופעות של מרסל צרפתי ותצוגות אופנה, בהפקת בריג'יט - (שהייתה שם חזק ואייקוני באותה התקופה) הכשירה והביאה עימה - דוגמניות מקומיות כמו אורנה גלילי, ליזט ביטון ועוד.

הפאן הקולינרי אז כלל הרבה פלטות של מתוגנים, גבינות, חומוס, סלט יווני, אבטיח ועוד – לא משהו שכדאי להתעכב עליו ...
אבל את מי עניין האוכל? כולם הרגישו יפים, שזופים, חיים את החיים ובעיקר אחים.

"החוף המערבי " 

דודו אבוטבול ויגאל בן כליפה

החוף המערבי התחיל כקיוסק שהשכיר כסאות נוח ושמשיות וזיכיון לממכר ארטיקים. הזכיין היה שמעון עשור ז''ל שצירף איליו את ג'וג'ו אבוטבול חברו מהשכונה, שהיה אחד האנשים הכי צבעוניים וכריזמטיים שצמחו בעיר. אבל לאט לאט המקום גדל והתרחב ורצה להיות כמו האומבבה והבריזה וכך היה עם כניסתו של יזם הבילוי, מומי אבן צור. אומן העץ צ'וצ'ו ז''ל עיצב את המקום ובנה אותו בכישרון מדהים מהרבה עץ ובמבוק.

בשנת 92 נכנסו בעלים חדשים יגאל בן כליפה ודודו אבוטבול (אחיינו של ג'וג'ו), הבום טאון דיבר במוזיקת פאנקי רגאי ועוד ומשך אליו את הצעירים. בהתחלה שלטו שם הגולשים ואחר כך המקום איבד מהצביון שלו ונסגר סופית ב1994  .

"פאב הפעמון" - משה ברוך 

משה ברוך , גיל לוגסי ורוני צרפתי

פאב הפעמון נפתח ב 1982 במפלס התחתון של מרכז ד', ע''י הימאי לשעבר משה ברוך , משה רכש את המקום מאידי ישראלוביץ (הפאב של אידי).

הפאב היה אחד מהראשונים שהביא את הקונספט האנגלוסקסי (בר מעץ, בירה מהחבית , מוזיקה מערבית מדייר סטרייט ורוק אנגלי ואמריקאי ).

משה ברוך שהיה איש ים  שביקר באין ספור ערי נמל בעולם הביא למקום אווירת בר בינלאומית, כזאת שהייתה פופולרית בערי נמל כמו אשדוד -  זה עבד למס שנים והיה לסיפור הצלחה עירוני.

הצוות הורכב בעיקרו מהברמן בקר ז''ל, שהיה ברמן מבריק ודמות צבעונית ואהובה בעיר. סימן ההיכר של בקר בעיר היה הליכתו ביום יום, יחף עם שורטס וגופיה גם בימי החורף הקרים ,שיער ארוך וגוף אתלטי. בקר הכיר את הלקוחות באופן אישי וידע להיות פסיכולוג ומיקסולוג ברמות גבוהות ביותר של שירות.

במטבח החל את דרכו הנער יגאל בן כליפה שלימים נהפך בעצמו לדמות מובילה בחיי הלילה של אשדוד, (יוזכר בהמשך הכתבה). המקום פעל מס' שנים וזכה להצלחה גדולה בקרב הקהל הצעיר של העיר .

"הצריף" - משה שמיל

האטרקציה בצריף

הצריף נפתח ב 1984 ע''י נהג משאית עם סטייל וראייה עסקית מאוד מעניינת. שמו של הבעלים הוא משה שמיל. המקום נפתח גם הוא במתחם התת קרקע של מרכז מסחרי ד' , ממש קרוב לפאב הפעמון. המקום היה ידוע באווירה הבינלאומית שלו, שכללה ליינים קונספטואליים מתחלפים - לדוגמא ערב שירי ארץ ישראל עם הזמר הגיאורגי ג'ינגי ( איציק גורלשוולי ז''ל המכונה בעדה קקולי) ליין נוסף וחזק היה בסגנון רוסי עם הזמרת רמונה.

אחת האטרקציות במקום הייתה שתייה מכוס בירה ענקית בצורת מגף.  

הפאבים של אידי

כשאידי היה פאב

אידי ישראלוביץ, האייקון והמותג האשדודי הכי גדול בתחום המסעדנות, החל דרכו כפאב.

המקום הראשון שאידי פתח היה במפלס התחתון של רובע ד' ב 1981 כשמתחם מי עמי היה בשיאו.

שמו של המקום היה "הפאב של אידי" שהביא תפיסה של פאב קלאסי מעץ מלא, מוזיקה חדשנית ושונה שנעה מרגאי ועד סגנונות אנגלוסקסים אחרים.

בפאב של אידי חל החיבור הראשון שלו לתחום הקולינרי (עבודה עם דגים) ,המקום תפס חזק מאוד אבל היה מאוד קטן והביקוש והפוטנציאל חייבו מעבר לחלל גדול יותר.  לאחר זמן קצר, מכר את המקום למשה ברוך שפתח את פאב "הפעמון".

המקום השני של אידי נקרא "הפאב הכחול " המקום נפתח במרכזון של שכונת חברת חשמל הפסטורלית, מול המסעדה הסינית (עליה נרחיב בכתבה הבאה).  המקום כבר היה גדול יותר ועבד למשך מס שנים.

המקום הבא של אידי היה ברוגוזין 15 ושמו היה "אידי" זה היה מקום מדליק בטירוף. בר רציני לכול אורך המקום.  ריח של דגים מטוגנים, מלא מזכרות של יורדי ים על הקירות, מוזיקה בועטת תאורה מעוממת וסקסית.

במקום היו מאורגנות קבלות שבת מהשמחות שהיו בעיר. המקום פעל מסוף שנות ה80 עד ה91/92.

משם אידי החל להתרכז יותר בעולם הקולינרי והפך עם השנים לאגדה. למותג הכי מוכר בעיר אשדוד.

הברים של אידי היו מיוחדים כמו אידי - איש שתרבות אירוח וחיי לילה אצלו זה פרופסורה גבוהה והשראה לרבים וטובים אחריו. איש שגידל דורות של טבחים מבריקים ובעלי מקומות. על מסעדת אידי נרחיב בכתבה הבאה ( מסעדות ובתי קפה ) .

מומי אבן צור  - הקפטן של מקומות הבילוי באשדוד

מומי אבן צור

מומי אבן צור, בן העיר אשדוד, אחד החשובים שבמייסדים של תרבות חיי הלילה המודרניים באשדוד, התגלה מההתחלה כבחור מבריק, יצירתי ויזם סדרתי.

הוא בחר ליזום בתחום האוכל והבילוי וסביר להניח שאם היה בוחר בנדל"ן למשל... אז הוא היה מזמן דונלד טראמפ (רק בלי הבלונד).

מי שעבד לצידו, הגדיר אותו כמוח עם חוש עסקי סופר מפותח ועם יכולת אנושית להתחבר לאנשים ולהוביל אותם.

היצירתיות של מומי אפשרה לו להמציא את עצמו כל פעם מחדש, כך בכול מספר שנים, הוא פתח מקום ברוח אותה ההתקופה.

חלק מהמקומות שמומי הקים, אנו מרחיבים כאן בכתבה, אך רק נתזכר את "קפטן מומיס" - בר אנגלוסקסי שנפתח בעורף הנמל בתחנת הדלק פז. המקום יועד להיות מוקד בילוי בעיקר לימאים שעגנו בנמל אשדוד אך מהר מאוד נהפך לנקודה אטרקטיבית ביותר בקרב בלייני העיר. הקפטן מומיס נפתח באזור 1985 ועבד תחת ניהולו שנתיים או שלוש ולאחר מכן מכר לחיים הרפז שניהל אותו למשך שנים נוספות.

לאחר מכן נפתח אבו מומי מסעדה שהפכה לפאב הפאבליק, במקביל הקים את החוף המערבי (שפעל במקביל לבריזה והאומבבה).  לאחר מכן הקים את בית הקפה האגדי שקספיר.

מומי הקים את הבולדוג עוד מקום אגדי (עליו הרחבנו עלו בכתבה על הדיסקוטקים שפעלו בעיר - ניתן להקיש ולקרוא כאן) שהפך לסיפור הצלחה מסחרר ופעל כ5 שנים. במסגרת הבולדוג הקים את "בולדוג על הים" בחוף ניצנים.

בשנת 93 הקים מומי את מועדון ההופעות שתפס חזק מאוד - ההיצ'קוק (ראו פרוט בהמשך) שנשרף בשנת 95.

לאחר היצקוק הקים מומי את קפטן הוק באזור התעשיה (שעבד שנתיים) ולפי בקשת הקהל, החזיר לחיים את ההיצקוק שהוסב בהמשך לפאץ' רוק בשנת 96 כמועדון עם מלצרים ששרים.

"היצ'קוק" מומי אבן צור , יהודה שביט 

היו חיים בהיצקוק

היצ'קוק נפתח בשנת 1993 ע''י מומי אבן צור ויהודה שביט  , המקום נפתח במקביל לתקופת סיומו של הבולדוג ( בבעלותם של מומי ויהודה ).

המקום היה בעצם מועדון ההופעות הרציני והמקצועי ביותר שקם באשדוד ,מאוד דומה לברבי בת''א , ואחר כך מועדוני זאפה של ימנו.

כמצופה ממומי אבן צור ה"מוח" שידע תמיד לזהות לאן הרוח מנשבת ולהביא את הקו החדש המועדון אירח אין ספור להקות רוק ישראליות מובילות וגם מקומיות , להקת "בבל" , " איפה הילד " ואין ספור הופעות סטנד אפ של יעקב כהן , מוטי בן ישי , שלום אסייג ועוד ...

למקום צורף ב94-5 שגיא אפשטיין כשותף שניהל את כול מערך השיווק והיח''ץ של המועדון.

המקום היה לאורך שנים הכי חזק ומקצועי שהיה בז'נר הזה והיה ללא ספק לפורץ דרך 20 שנים לפני הזאפות והברבי התל אביביים שקמו .

סופר איקון מקומי שירשם בהיסטוריה של חיי הלילה לתמיד .

"ג'ינגי'" פאול איצקוביץ 

פאב הג'ינגי נפתח 1982-3 במרכז המסחרי הקטן ברחוב האלמוגים ברובע ד'. המקום נפתח ע''י איש חיי הלילה לשעבר פאול איצקוביץ.  הפאב היה מוקד בילוי חשוב בהיסטוריה הבליינית של אשדוד, אירח להקות וזמרים כגון גבי שושן ועוד.

המקום היה המקום שנועלים בו את הלילה.

רוב הבעלים של המקומות בעיר היו מגיעים לאחר סגירת העסקים שלהם לדרינק לילה מאוחר ואיזה נישנוש  עם פאול, המקום הכיל בין 80-100 איש והיה סיפור הצלחה למשך מספר שנים.

"נגטיב" - בני מימון , הנרי, פטריק אביטן, אודי אשל 

המקום נפתח בתחילת שנות ה80 ע''י איש העסקים בני מימון ( קולנוע דגון ,קולנוע אסתר וקפה צמרת ) עליו ארחיב בכתבה על בתי הקולנוע באשדוד המקום נפתח בפאסג' העליון של מגדל פאן לון ועבד שנה או שנתיים . מכר להנרי שהתחבר לצעירים  בעיר .. בעיקר לגולשים .

הנרי הפעיל את המקום מס שנים והידיים השלישיות היו של פטריק אביטן ואודי אשל  שרכשו את המקום בתחילת שנות ה90 , המקום זכה להצלחה רבה תחת ידיהם ופעל לעוד שנתיים או שלוש , הנגטיב היה ללא ספק לאחד המקומות החזקים שהיו באשדוד בשנות ה90 , מהנגטיב גם פטריק וגם אודי בנפרד פתחו עוד מספר לא מבוטל של מקומות באשדוד , כולם היו איכותיים שהביאו מודרנה למפת הבילויים בעיר .

דנדי בר

נפתח ע''י האחים ויצמן , ופעל מס שנים בתחנת הדלק שעל שד בני ברית , זה היה בתקופה שאשדוד נטו הריצה את אייל בן שמחון לרשות העיר , ועיקר הפעילות בקמפיין התרכזה בדנדי ..האחים וייצמן פתחו גם את מועדון המטרופוליס שנתיים אחרי .

"מאי תאי" גיל לוגסי , רוני צרפתי 

על הבר במאי טאי - יגאל בן כליפה וליאת לוגסי

המאי תאי נפתח בשנת 1989-90 ע''י אנשי חיי הלילה גיל לוגסי ורוני צרפתי בפאסג' של מגדל פאן לון.

המקום נפתח במקום שהיה לפני "פאב הקומקום" של מישל ועננו ולפניו הייתה מסעדת "קוק דור " של ז'קי וענונו האבא של מישל .

להרבה מבני הדור של השנים הללו זכורות קבלות השבת המטורפות שגילי ורוני הפיקו במקום.

גם שם שילבו תצוגות אופנה ( בעיקר בשיתוף פעולה עם בוטיק האופנה טאצ' דאון של יגאל כהן) , מוזיקה מערבית , הופעות סטנד אפ של שמעון רגב ועוד ...הברמן היה יגאל בן כליפה שכבר נהפך לשם דבר במיקסולוגיה של קוקטיילים בעיר. המקום עבד שנתיים בערך ונסגר אחרי שהחוזה עם הבעלים הסתיים.

אין ספק שגם מאי תאי היה לאחד המקומות החזקים שמקומו להיות זכור לעד בהיסטוריה של חיי הלילה באשדוד .

"האינדיאנה" רוני צרפתי

חברים באינדיאנה

אינדיאנה נפתח בשנת 1992-3 ע''י איש חיי הלילה רוני צרפתי והמשקיע, מישל אזוגי.

המקום הכיל כ200 איש והיה לאחד הברים הגדולים וביחד עם פיגל היו הראשונים להיפתח באזור התעשייה הקלה ( מאחורי הפורום ).

רוני צרפתי היה בעל ראש עסקי מבריק שבנה מקום שפונה לקהל לקוחות שמורכב בעיקרו מאנשי עסקים מקומיים עם כיס עמוק, בעיקר קבלנים וחבריהם ( שמעון צרפתי / יחיאל אבו ועוד )...שאהבו לשתות את האלכוהול הכי יקר שיש ולקבל את חווית האירוח הכי טובה בעיר.

רוני ידע לספק את הסחורה ובגדול.

היו שרים ושותים באינדיאנה

המקום היה למועדון ההופעות המקצועי הראשון ( קצת לפני היצ'קוק ) ואירח את אריק סיני , גידי שמור ועוד רבים וטובים וגם היה המקום שזמרת הבית בו הייתה ליאורה פדלון  שהייתה הזמרת. הקהל (כל המי ומי בעיר) היה שר עם הזמרים, רוקד על השולחנות עד שעות הבוקר.

אריק סיני ושימי תבורי באינדיאנה

הברמן של המקום היה מיודענו יגאל בן כליפה ( שכול בר חזק בעיר היה צריך את הנוכחות של יגאל אצלו ) , המקום פעל מס שנים והיה לאחד מסיפורי ההצלחה בעיר .

"פיגל" – הפאב הכי ותיק בהיסטוריה -  אריאל חביב , ערן רויזיס , יוסי עמר , אבי כהן 

חברים בפיגל

פיגל נפתח 1992 באזור התעשיה הקלה והתחיל כמקום צנוע וקטן מאוד.

 ייעודו של המקום היה לתת מענה לכול אנשי הלילה ( בעלי מקומות ועובדים )  שסיימו את משמרתם אחרי חצות וכדי לשבור את האדרנלין היו מגיעים לפיגל לעוד דרינק ומשהו לנשנש לפני השינה.

תוך זמן קצר המקום תפס תאוצה רצינית ושטחו הפנימי שולש, כנ''ל כול הרחבה החיצונית .

.כך שממקום של 20-30 מבלים הוא גדל ליותר ממאה.

השם שלו היה של כקום לילדים טובים(שילוב של היפסטרים וחנונים חמודים) במושגים של היום, מוזיקה מגוונת ואיכותית ( בעיקר רוק) , התארחו שם גם הופעות איכות ...זכורה לי הופעה של הברירה הטבעית , וגם אהוד בנאי הופיע שם.

ב1999 אריאל וערן מכרו את פיגל ליוסי עמר שעבד בו שנים כברמן ולאבי כהן ..בהמשך יוסי יצא מהשותפות ואבי המשיך להפעיל את המקום עד לסגירתו , בסך הכול המקום עבד רצוף יותר מ24 שנים.

 אריאל פתח לאחר מכן את מסעדת "בלזק" במרכזון שכונת חברת חשמל ברובע א' , שגם הייתה מסעדה ייחודית ושונה מנוף המסעדות המקומי , פיגל הוא בהחלט אייקון תרבות מקומי שייזכר כמי שמשך הכי הרבה שנים בעיר.

"אופציה"- משה פונטה, פיליפ ודוד ממן, אריה לוגסי ז''ל, שלומי לוגסי, יגאל בן כליפה 

שלומי לוגסי, אגדת חיי הלילהשל שנות ה90

האופציה נפתח בתחילה ע''י איש העסקים משה פונטה ( קפה גרפיטי )ביחד עם פליפ ודוד ממן בשנת 1992-3 כבית קפה ומסעדה מושקע וחדשני ביותר בנוף המקומות שהיו באשדוד באותה תקופה - גדול עם תקרה גבוהה, בעל שני מפלסים.

המקום נמכר לארייה לוגסי ז''ל ,שלומי לוגסי (בנו ) ואיש הברים וחיי הלילה יגאל בן כליפה, שהפכו אותו לשילוב של מסעדה, בית קפה בחוויה של בר.

הסיפור של אופציה התחיל עם חזרתו של שלומי לוגסי לאשדוד לאחר מס שנים באילת, אליה נסע אחרי שירותו הצבאי. יחד עם יגאל בן כליפה ( הבן של המתאבק האגדי  צ'רלי בן כליפה ז''ל ) שהיה הברמן המקצוען במקומות מובילים בעיר.

אופציה הפך למקום מוביל באשדוד, עם מוזיקה של שאדיי, תפוח אדמה מוקרם , ספגטי בולנוז' , סלט קיסר ,שייקים יצירתיים, קפוצ'ינו ועוד.

את התפריט הראשוני של האופציה רקחו השף גיא פרץ (שהפך עם השנים לשף מפורסם בישראל) ויגאל בן כליפה שהיה בעצמו בוגר תדמור.

בנוף האנושי היו כל היפים והיפות של אשדוד (וכל השאר היה רק תירוץ).

בפתיחה המחודשת של האופציה הייתה הופעת סטנד אפ של חיים זנטי וירון לוי סבג והביקוש למקומות לאותו ערב הרקיע שחקים והצריך את נוכחותם של גדי בן זמרה ואברהם מור יוסף בכניסה למקום כשומרי סף.

בדצמבר 95 האופציה הפיקה מסיבת יום הולדת שנה למקום המסיבה הייתה במועדון הטיטורה עם הופעה של להקת פורטרט והגיעו יותר מ1000 איש למסיבה.  האופציה נסגר בסוף שנות ה90.

פאב חוגג יום הולדת בדיסקוטק

סוף דבר

שנות ה80 וה90  באשדוד היו מטורפות מבחינת אופציות לבילוי. חיי החברה היו מגוונים ורבים מאוד כנ''ל הסולידריות והגאווה המקומית של להיות אשדודי.

חיי תרבות הלילה בעיר התהוו תוך כדי תנועה של יזמים חרוצים ואמיצים שנכנסו לעסקים לא פשוטים בכלל לתפעול ולניהול הרבה מהם כשלו והפסידו וחלקם הצליחו בענק.

מה שאפיין את אשדוד של אותה התקופה היה - עיר יזמית ופעלתנית, מלאה באנשים עם לב ענק וחוש הומור מטורף שעדיין מצוי בDNA שלנו כאשדודים.

 בשלושת הכתבות הבאות נתמקד "בבתי קפה ומסעדות",  "בתי קולנוע " , "מועדוני סנוקר" שהיו חלק אינטגרלי בתרבות חיי הלילה של אשדוד משנות ה60 ועד ה90 , מקווה שהיה לכם כייף להיזכר ...

משה אלהרר .

 

$(function(){setImageBanner('5af5446a-e03c-4480-a5c6-2f4889f3de4c','/dyncontent/2023/2/12/e960374e-11ea-41ca-b46e-f63254187ad1.jpg',15395,'עירייה אייטם כתבה ',525,78,false,20610,'Image','');})
 
$(function(){setImageBanner('67ca3f37-dfa4-44a3-999c-0996227f5815','/dyncontent/2017/6/1/c41baeb6-e29b-4415-b67b-b3940dd9bdf5.gif',1807,'אייטם אירועים 525-60',525,78,false,19242,'Image','');})
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה