מתן פרידמן | פייסבוק

אתמול (שישי) לפני שנה בדיוק, נפצע בתאונת דרכים קשה כונן מד"א - מתן פרידמן מאשדוד, בדרכו חזרה לעיר על גבי אופנוע הכוננות, וכמעט איבד את חייו. מורדם ומונשם כשהוא תלוי בין חיים ומוות בחדר הטיפול הנמרץ בבית החולים אסותא באשדוד, רבים התפללו לרפואתו וייחלו לרגע שיתעורר.

כעת, פרידמן מסכם את המהפך הגדול והשינוי שיצר והוביל אותו רגע גורלי וכואב שאירע בחייו - מהאדם שהקדיש את זמנו להציל חיים לזה שנפצע וכמעט איבד אותם. בפוסט שפרסם אתמול (שישי) בפייסבוק, הוא מבקש להעביר מסר חשוב ומרגש, לו רק בכדי להעיר את תשומת הלב בתקווה ובשאיפה למנוע את האסון הבא.

הפוסט המלא של מתן כפי שפורסם בפייסבוק (לא נגענו):

"תמיד לזכור לרגע לעצור, ולהודות על מה שיש ומאיפה שבאנו .."

בשנייה שבה נהג בכביש קיבל החלטה בקלות ראש, רק שנייה אחת - והפכת לנפגע.בשנייה, אתה הוא זה ששוכב על הכביש. ברקע צעקות, צפירות, סירנות, אנשים שקופצים עליך...ורק אתה בתוך הבועה, בעמימות מלאה וכאב שמתעורר, והוא כואב.

אתה זועק ומנפץ את הבועה, כמו חלון שנשבר ואיתו העמימות שנעלמה, מציאות חדשה לפניך. באותה השנייה, החיים שלך סוטים ממסלולם המתוכנן, ממש חישוב מסלול מחדש.

האופנוע של מתן מרוסק בזירת התאונה

היום שנה אחרי, ואני עדיין תוהה ולא מאמין שאני הנפגע מאותה השנייה. שנה שעברתי אשפוזים, ניתוחים, סכנת חיים וטיפול נמרץ, שיקום ועובר אינספור כאבים, בדיקות וטיפולים שנמשכים עד היום.

אני קם כל יום, חי את המציאות הזו וישן איתה בסופו - אבל אני בוחר לחיות! בשנה הזו למדתי ולומד המון: אתה מגלה ויודע מי האנשים שתמיד יהיו לצדך, אתה מכיר את עצמך מחדש, ומסיק תובנות חדשות. אתה מעריך את מה שעשית לפני ומודה על כל החוויות, אתה מבין שההחלמה כאן היא בידיים שלך ומתחילה רק אצלך(!), ובעיקר, אתה מתחיל להשלים עם זה שהתאונה והדרך הופכים לחלק ממי שאתה.

מרגע אחד שבו אתה מטפל בקריאה ומציל חיים, לרגע שאתה זה שנפצע ובסכנת חיים. אף אחד לא מבוטח ובטוח שלא מוגן, חברים זה יכול להגמר בכל שנייה.

אני כבר ספור בסטטיסטיקה, אבל בואו נעצור אותה! כמה פעמים רק הצצתם בנייד, רק גנבתם את הפניה, ואמרתם "לי זה לא יקרה"? תזכרו שלכל אחד מאיתנו יש תכניות, לכולם יש שאיפות וחלומות, ולכולנו יש גם משפחות - אל תזלזלו, כי בשנייה כל זה יכול להתנפץ ולההרס.

אין דבר כזה הזדמנות שנייה! אף אחד לא רוצה להיות בצד הפוגע ובטוח שלא בצד הנפגע.

ה 08/03/18 בשבילי הוא לא סתם עוד תאריך, הוא ציון של אסון והתפכחות בחיי, אבל גם יום שבו נשארתי חי. כשזה היה כל כך קרוב.

אני מודה בכל בוקר על כל יום מחדש - כי זה לא ברור מאליו, ומבקש מכם - תעריכו את החיים חברים, כי הם באמת יפים. תחוו את הרגעים הכי אמיתי וחזק שרק אפשר, תפיקו את המירב מכל דבר ובעיקר תהנו!

"לקום כל בוקר, ולצאת אל החיים ולנסות הכול לפני שייגמר ..."

והכי חשוב - תשמרו על עצמכם."