לפני שבועיים נקרא בלומנטל לשיחה עם יו"רית דירקטוריון הנמל, אורנה הוזמן בכור, שבקשה ממנו לפרוש מהתפקיד בהסכמה. אך בלומנטל סירב.

מכאן שהוא קיבל הזמנה לשימוע בפני דירקטוריון הנמל ל–19 במארס. על המכתב חתומה הוזמן בכור. 

לטענת בלומנטל, בהזמנה לשימוע פורטו אירועים מינוריים ביחס לחמש שנים של עבודה אינטנסיבית בנמל, תוך התעלמות מההשגים שלו ומהתמונה הגדולה  —
"מדובר בנמל רווחי מאוד שפעילותו רק צומחת. כל יו"ר אחר היה מתפאר בהצלחות האלה, אבל היא מנסה לפטר אותי מסיבות אישיות" אומר בלומנטל ומוסיף כי " ההצלחות של הנמל הם על אף הקשיים שמערימה היו"רית" .

אורנה הוזמן בכור נכנסה לתפקידה באמצע 2017, לאחר שלוש שנים שבהן לא היה יו"ר לנמל.
היא נחשבת למינוי פוליטי (כמעט כמו כל יו"ר בחברה ממשלתית). עד סוף 2016 היא כיהנה כמנכ"לית משרד הפנים, וקודם לכן כיהנה כמנכ"לית משרד התשתיות, המשרד לפיתוח הנגב והגליל והמשרד לשיתוף פעולה אזורי.בלומנטל ובכור

היחסים הקשים עם היו"רית בכר:

מיד עם כניסתה של הוזמן בכור לתפקידה, בלומנטל מתאר מערכת יחסים עכורה ומסביר שלא היה לו סיכוי מהרגע הראשון.
לטענתו, הוזמן בכור רצתה להיות יו"ר ב–75% משרה לפחות, ולקבל רכב חברה. הדירקטוריון לא אישר לה בשל הוראה של רשות החברות, שלפיה היו"ר יעבוד ב–50% משרה ולא יקבל רכב.
הוזמן בכור החליטה שהמנכ"ל הוא זה שמנע את הרחבת היקף המשרה ותנאיה, על אף שהדבר כלל לא בסמכותו
בזה זה נגמראומר מקורב לבלומנטל, היא לא רצתה אותו שם, וחתרה למינוי אדם שהיא יכולה לשלוט בו. הכתובת הייתה על הקיר". 

בלומנטל עצמו מתאר מתח בינו לבין היו"רית, כבר מהפגישה הראשונה -
"מאז כניסתה לתפקיד היה בינינו מתח גדול. תמיד שמרתי על כבודה, אבל כל הזמן הרגשתי מאוים על ידה. ההתנהלות שלה כלפי כללה התפרצויות קולניות. היא צעקה עלי הרבה בישיבות דירקטוריון, והשיח היה תוקפני כמעט בכל נושא. היא טענה שאני חותר תחתיה, שפגעתי בתנאי העסקתה — על אף שאת התנאים קבעה רשות החברות עוד לפני שידעו מי בכלל יגיע לתפקיד. זה פשוט לא עבד. היא כל הזמן מצאה נקודות חיכוךביני לבינה".

בלומנטל טוען כי הוזמן בכור התנהלה כיו"רית פעילה המתערבת בניהול השוטף של החברה -
"היא רצתה לדעת על כל דבר שזז וביקשה דיווחים יומיומיים. רמת המעורבות שלה הגיעה עד להודעות לעיתונות שיצאו רק לאחר אישורה. היא החליטה מה ידווח ומה לא, תיקנה הודעות מסוימות וגנזה אחרות. למשל, כשביקש להוציא הודעה על רווח נקי של 130 מיליון שקל ב-2018, היא החליטה שאין צורך לפרסם. 

לדברי בלומנטל, הוזמן בכור אסרה עליו לדבר על דירקטורים -
"קיבלתי הודעה ממנה שאני מדבר רק אתה — 'הכל יתבצע רק דרכי'. הייתי חבר בקבוצת ווטסאפ של חברי דירקטוריון כשהיא אסרה עלי לדווח להם. היא הקימה קבוצת ווטסאפ נפרדת שאני לא שותף בה, ואין לי מושג מה נאמר שם. מהר מאוד הבנתי שנושאים שאני מנסה להביא לדירקטוריון יידחו או לא יועלו. במקביל נודע לי שהיא נפגשת עם חברי ועדים מאחורי גבי. היא גם הביאה אותם לדירקטוריון כדי ליצור עימות עם ההנהלה".

לדברי בלומנטל התעורבות שלה פוגעת בעבודת הנמל -
"ישיבות דירקטוריון בניהולה של הוזמן בכור מסתיימות לפני שמטפלים בכל מה שנרשם בסדר היום, כך שדברים נידחים שוב ושוב. תוכנית עבודה ל–2019 שהוגשה בזמן, עדיין לא אושרה בדירקטוריון בניגוד לנוהלי הנמל. חלק דרמטי בתוכנית האסטרטגית להכנת הנמל לתחרות המתין שנה עד שעלה לדיון".

שיקולים זרים בשכר עובדים -

בלומנטל מספר - "ב-2017 קיבלנו מהממונה על השכר אפשרות להעלות שכר לעובדים מקצועיים בחוזה אישי ל 50 עובדים בהם כלכלנים, מהנדסים, עורכי דין שרצינו להעלות להם את השכר במטרה להתחרות בשוק הפרטי ולמשוך אלינו את הטובים ביותר".

לדבריו - הוזמן בכור סיכלה את ההעלאה לעובדים  מכיוון שלא הועלה השכר לשלוש המזכירות שלה -
"היא ביקשה ממני להיטיב את התנאים לכמה מזכירות בחברה, בין השאר לשלוש המזכירות בלשכתה. אני, יחד עם אנשי ההנהלה, חשבנו שמקצועית זו לא העת הנכונה. יש להעלות שכר כחלק מן המשא ומתן על התייעלות, כדי שלא לשחוק את הכלי הזה מול העובדים. היא אמרה: 'העובדים המקצועיים חשובים לך? אני לא אתן לשכר לעלות'. עד היום ההחלטה הזו לא הגיעה לדירקטוריון. גרוע מכך: כשאני רציתי לקלוט עוד עובדים לנמל, פנתה יו"רית הדירקטוריון ליו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, בבקשה שימנע את הצעד הזה.
היום היא לוקחת לעצמה קרדיט על קבלת עובדים מאוכלוסיות מודרות, שהתקבלו בתוכנית משותפת לנו ולנציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה, שהחלה לפני הגעתה".

לטענתו, כתוצאה מאותה התנהלות, עובדים עזבו והנמל מתקשה לקלוט עובדים חדשים בשכר תחרותי. עוד הוא טוען כי בחודשים האחרונים נדרש אישור דירקטוריון לקליטה של כל עובד בנמל. "מחלקת הים בקושי עובדת כי חסרים בה עובדים. מחלקת ההנדסה וחטיבת הלוגיסטיקה לא מתפקדות כי חסרים שם עובדים. מהנדס אחד פרש, אך כיוון שלא העלנו שכר — לא הצלחנו להביא עובד במקומו. ביקשתי שיאשרו את המשך ההעסקה שלו — לא אישרו.

החברה עומדת בפני השקעות במאות מיליוני שקלים כחלק מהכנת הנמל לתחרות. רציתי להקים מנהלת פרויקטים פנימית שתנהל את זה ולהקצות אנשים מיוחדים לפרויקטים העצומים האלה. היא אמרה שזה בזבזני ולא אישרה, על אף שבחברת נמלי ישראל גם חשבו שזאת הדרך".

לעצם הטענות נגדו (שהביאו אותו לשימוע לפני פיטורים) משיב בלומנטל:

בלומנטל טוען שאם הדירקטוריון ישמע אותו, הוא יקבל את כל התשובות לטענות נגדו.

על הטענה כי הוא מחפה על איש ועד שנגנבו ממנו צ'קים שבוטלו - בלומנטל מסביר שלא דיווח לדירקטוריון מכיוון שהיה בחו"ל כשמקרה אירע, ולא סבר שזה נושא דרמטי, מכיוון שאף צ'ק לא נמשך ומשום שהמשטרה החלה לטפל מיד בנושא.

על הטענה שהוא אחראי לעיצומים שעומד להטיל המשרד להגנת הסביבה על הנמל, מכיוון שלא הצטייד מבעוד מועד בכלים שימנעו הפרה של חוקי הגנת הסביבה. – הוא עונה -
"אנחנו מנהלים עם המשרד דיון פורה וזקוקים לזמן נוסף כדי להשלים את תהליך ההצטיידות הנדרש בהתאם לחוק ועל פי חוק המכרזים . הכל דווח לדירקטוריון לאורך כל הדרך, כמו גם העיכוב בעבודתה של חברה חיצונית במטרה להגביה את אחד מששת המנופים כחלק מהתייעלות העבודה בנמל.
אני חושב שאני מנהל מצוין, הובלתי את הנמל בחמש שנים של עבודה אינטנסיבית ומסורה לגידול בהכנסות ובכל תחומי הפעילות. גם את הדברים האלה יצטרכו להביא בחשבון".

"אני מקווה שהדירקטוריון יקשיב בלב פתוח. אני אדם אופטימי מטבעי, ואעשה את כל מה שאני יכול כדי להוציא את האמת שלי לאור. אני רואה את עצמי כשליח ציבור, זאת הסיבה שבגללה עשיתי את המלחמה הקודמת. גם הפעם אני מרגיש שאני נלחם על ערכים, עקרונות, ניהול תקין וסדרי ממשל תאגידי. זו מטרה מספיק חשובה כדי להילחם עליה".

מאורנה הוזמן בכור נמסר בתגובה:
"לא אנהל את תהליכי השימוע בכלי תקשורת".