בחודש יולי 2014 הגיש תושב אשדוד תביעה נגד תאגיד המים יובלים בגין גביית היטל מכון טיהור ביתר. לדברי התובע, בעקבות ההיתר שביקש המבקש לתוספת הבנייה בדירתו, נשלחה אליו בחודש נובמבר 2012 הודעת חיוב בהיטל ביוב בסך כולל של 5,245.29 ש"ח בגין הרכיבים: "הנחת צנרת", "ביב מאסף", "ביב ציבורי" ו"מכון טיהור". המבקש פנה בכתב אל תאגיד יובלים בדרישה להשבת הסכום ששולם על ידיו בגין רכיב מכון טיהור, בנימוק שרכיב מכון הטיהור הוא רכיב הנגבה בכפל, שכן רכיב זה משוקלל במחיר המים. בתאגיד יובלים דחו את טענותיו בנמקה כי הם מחויבים לפעול בהתאם להוראות הכללים החלים עליהם והם אינם יכולים לסטות מהם, וכי טענת הכפל שגויה כשלעצמה.

התובע ביקש להכיר בתביעתו כתביעה ייצוגית, וביקש שיוצהר כי הגביה נעשתה שלא כדין, ולחייב את המשיבה להשיב למבקש ולכלל חברי הקבוצה את הכספים שגבתה ביתר בגין "היטל מכון טיהור" במהלך 24 החודשים שקדמו להגשת בקשת האישור. 

בתאגיד יובלים התנגדו לבקשת האישור וטענו כי יש לדחותה מנימוקים שונים, בין היתר, מכיוון שהמבקש לא הוכיח כי מדובר בגבייה בכפל, שלא כדין, ואשר הביאה להתעשרות המשיבה.

רשות המים, שנתנה חוות דעתה בעניין זה, ציינה: "ישנו לכאורה כפל גבייה – וזאת ביחס לחלק מהיטל "מכוני טיהור ומתקנים אחרים" בחוק העזר לאשדוד, לגבי החלק המתייחס למכון טיהור". זאת, משום שרשות המים קבעה, במסגרת סעיף 11 לכללי חישוב עלות, כי העלות לטיפול שפכים תוכר במסגרת התעריף השוטף; ונוסף על כך גובה המשיבה היטל מכוח חוק העזר לאשדוד (ביוב), הכולל תשלום בגין רכיב "מכוני טיהור ומתקנים אחרים", וגם הוא מהווה לכאורה תשלום הוני בגין מתקן טיפול שפכים".

עוד לעמדת רשות המים, "שעה שהסתבר כי מדובר בפועל ב'כפל גבייה', לא ניתן להמשיך ולגבות מצרכנים תעריף ביוב הכולל את הרכיב ההוני למכון טיהור שפכים ובמקביל להמשיך ולגבות את החלק המתייחס למכון טיהור בהיטל 'מכוני טיהור ומתקנים אחרים' שבחוק העזר". רשות המים ביקשה להדגיש כי היא לא הייתה יכולה להגיע למסקנה כאמור, אלא מבדיקה קונקרטית של הוראות חוק העזר המדובר.

רשות המים הוסיפה כי "במצב החוקי הקיים, תאגידי המים והביוב מחוייבים בגביית התעריף השוטף וההיטל, כאמור לעיל, והדבר אינו נתון לשיקול דעתם ... מינואר 2010 התאגידים אינם מוסמכים לשנות את חוק העזר בעצמם מאחר שהינם כפופים, כאמור, לרגולציה והגבייה, גם בהתאם לחוקי העזר, נעשית למעשה מכוח כללי רשות המים". עם זאת, "עמדת רשות המים היא, שעל אף שהתאגיד אינו מוסמך לשנות את חוקי העזר בעצמו, הרי שככל שעולה אצל תאגיד מים חשד לגבייה של רכיב כלשהו בכפל (או חשד לפגם חוקי אחר בהיטל) מחוייב התאגיד, מכוח היותו גוף ציבורי, להתריע ולהביא את הדבר בפני רשות המים לבחינה. רשות המים, במסגרת סמכויותיה על פי דין, יכולה לבחון את הטענה ובמידת הצורך לדאוג להפסקת כפל הגבייה באמצעים העומדים לרשות ואשר יראו לה מתאימים בנסיבות העניין". 

בינואר 2015 הפסיקו בתאגיד יובלים את הגביה הכפולה, זאת כאמור לאחר שהותקנו תקנות חדשות המאפשרות את הפסקת הגביה הכפולה. 

בית המשפט לעניינים מנהלים בבאר שבע קיבל את עמדת רשות המים כי התאגיד היה מחויב לבצע את הגביה, למרות הכפל בהיטל. 

שופט בית המשפט לעניינים מנהלים בבאר שבע, כבוד השופט מרדכי לוי, כתב בהחלטתו: "לאחר בחינת מכלול הנסיבות והשיקולים בענייננו ולאחר בחינת כל טיעוני הצדדים כמפורט לעיל, ביחס לבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית וביחס לבקשה להארכת מועד – החלטתי לקבל את בקשת המשיבה להארכת מועד לחדילה סטטוטורית, מהטעמים שנמנו לעיל, ואני מאריך אפוא את המועד לחדילה עד לחדילה הסטטוטורית שהחלה כאמור ביום 1.1.15. נוכח ההארכה שניתנה על ידי כאמור לעיל, הודעת החדילה היא בהתאם לסעיף 9(א) סיפא לחוק תובענות ייצוגיות; ומכאן שאין לדון בבקשת האישור של התובענה כתובענה ייצוגית, ובקשת האישור נדחית בזה אפוא".

למרות שהבקשה לתביעה ייצוגית נדחתה, בית המשפט נתן לצדדים 30 יום על מנת להגיע ביניהם להסדר תשלום גמול לתובע ושכר טרחה לעורך דין . "על ב"כ הצדדים להתייחס בכתב, תוך 30 יום מהיום, לסוגיה של תשלום גמול למבקש ושכר טרחה לבא-כוחו – הן לשאלת עצם הזכאות והן לגובה הסכומים הרלוונטיים וההולמים בנסיבות העניין, אם יוחלט כי קיימת זכאות לתשלומם. בה בעת, מוצע לצדדים לבוא בדברים ביניהם על מנת לנסות להגיע להסכמה בעניין זה", נכתב בהחלטה.

 





 



 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]