מכתב התביעה עולה כי בחודש פברואר 2013 בעת שבוצעו שיפוצים בבריכה העירונית,  אחד הפועלים הודיע למנהל הבריכה כי לא נשאר לו די חומר לסיום העבודה וכי יבוא בפעם אחרת. בעקבות ההודעה מנהל הבריכה התעצבן, הרים את קולו  האדים וחש בחזהו. בערבו של אותו יום הוא פנה למרפאת ביקור רופא בעיר ולמחרת אושפז בבית החולים ועבר צינתור.

באי כוחו של המנהל עו"ד גיל וניצן הראל תבעו מהביטוח הלאומי להכיר בהתקף לב כבפגיעה בעבודה אך נציגת הביטוח הלאומי טענה בבית הדין כי כל הזמן קורים ויכוחים עם כל מיני אנשי מקצוע ואין מדובר באירוע חריג בסוג עבודה שכזה. לטענתה, יש ויכוחים כאשר אתה מנהל בריכה ואין סיבה להפוך כל ויכוח לטרגדיה, לכן היא התנגדה למינוי מומחה משפטי בעניין.

בעקבות התעקשותו של עו"ד הראל, נציגת הביטוח הלאומי קיבלה את המלצת בית הדין והסכימה שמדובר באירוע חריג. הביטוח הלאומי התנגד לבקשת עו"ד הראל שבית הדין יימנה מומחה מטעמו שיקבע האם ויכוח זה הוא אירוע חריג המצדיק הכרה באירוע הלב כפגיעה בעבודה. בית הדין קיבל את עמדת בא כוח התובע ומינה מומחה שקבע כי לולא הלחץ הנפשי בו היה נתון מנהל הבריכה, לחץ דמו לא היה קופץ לערכים כה קיצוניים ולא היה נגרם האוטם.

ד"ר שמואל גוטליב, מומחה למחלות לב שמינה בית הדין קבע, כי הסיבה לעליה הקיצונית בלחץ הדם, נבעה מהשילוב של אי  נטילת תרופות, שהתווסף לאירוע חריג, שלווה בהתרגזות ניכרת ובעקבותיה לשרשרת תהליכים שגרמו ליצירת קריש שחסם את העורק המוביל אל הלב ולגרימת אוטם שריר הלב.

לסיכום הוא קבע כי לאור סמיכות הזמנים ההדוקה בין האירוע החריג לבין הופעת האוטם, נראה שיש מקום להכיר באירוע הלב כתאונת עבודה אך גם לתובע יש "אשם תורם"  באירוע זה כי לא נטל תרופות. יחד עם זאת המומחה פסק כי  ל"אירוע החריג" משקל רב יותר.

הביטוח הלאומי הודיע לבית הדין כי לאור קביעת המומחה מטעם בית הדין ולאחר התייעצות עם רופאת המוסד הוחלט על קבלת התביעה והכרה בוויכוח כפגיעה  בעבודה. בעקבות פסק הדין מנהל הבריכה יתייצב לוועדה רפואית של הביטוח הלאומי שתקבע מהו שיעור  הנכות שנגרמה לו כתוצאה מהפגיעה בעבודה.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]