בית המשפט המחוזי בב"ש (צילום: אתר באר שבע נט)

שמעון גוזלן, קבלן שהואשם במתן שוחד של מאות אלפי שקלים ליצחק דרי שהיה סגן ראש העיר - זוכה על ידי בית המשפט המחוזי. החברה של גוזלן - "ש.י.א. רפאל פרויקטים" - זכתה בשנת 2005 במכרז בנייה ברובע ט"ז באשדוד.
לאחר מכן נפגשו דרי וכנפו עם הזוכים בפרויקט, בהם גם גוזלן, והציעו להם כי יפעלו לאשר תוספת יחידות דיור לפרויקט. בתמורה לכך שילם גוזלן לחברה שבבעלותו של דרי 385 אלף שקלים.

לפי כתב האישום שהגיש עו"ד שלום שיפר מפרקליטות מחוז דרום, מדובר היה בכספי שוחד.

האישומים:
ההסכם שעמד בלב האישום נגד גוזלן וש.י.א נחתם בינואר 2006, בין כדגל ובין חברת ש.י.א, ובמסגרתו התחייבה חברת ש.י.א לשלם לכדגל סכום כולל של 71,400 דולר, לפי תעריף של 850 דולר לכל יחידת דיור, עבור 84 יחידות שאושרו בפרויקט, בתוספת מע"מ. כעבור ימים אחדים שילמה החברה לכדגל בהתאם להסכם סכום כולל של 385 אלף שקל.

בהמשך, באוקטובר 2006 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה להפקיד תוכנית לתוספת של 118 יחידות דיור ברובע ט"ז באשדוד. במסגרת התב"ע העדכנית גדלו זכויות הבנייה במגרשים 14 ו-15 שבהם זכו אליהו שמעון גוזלן וחברת ש.י.א רפאל פרויקטים ב-38 יחידות דיור נוספות, בנוסף ל-144 יחידות הדיור שניתן היה לבנות במגרשים הללו לפי התוכנית המקורית.

לפי הנטען בכתב האישום, הסכום ששילמו אליהו שמעון גוזלן וחברת ש.י.א רפאל פרויקטים לחברת כדגל, היה למעשה תשלום שוחד, שניתן לדרי ביודעין ובצוותא, בעבור פעולה שקשורה במילוי תפקידו. המדינה טענה בכתב האישום כי העובדה שגוזלן וש.י.א רשמו את התשלומים הללו בספרי הנהלת החשבונות של החברה, תוך הצגת מצג-שווא כאילו מדובר בפעילות חוקית בהתאם לחוקי התכנון והבנייה, נועדה להסוות את כספי השוחד, ולכן היא מהווה עבירה על חוק איסור הלבנת הון וכן עבירה של ניהול ספרי חשבונות כוזבים בניגוד לפקודת מס הכנסה.

ההגנה:
באמצעות עורכי הדין גיורא ואורן אדרת, כפר גוזלן באישומים נגדו, טען כי נוהג מקובל הוא שקבלנים נעזרים ביועצים מקומיים בכל עיר, שמכירים את הנסיבות המיוחדות שקיימות באותה עיר, כשהמטרה העיקרית של התקשרויות כאלה היא לסייע לקבלנים להתמודד עם הביורוקרטיה הרבה הכרוכה בהוצאת היתרי בנייה, בהתאם לתוכניות שכבר עברו את שלב התכנון. כך, לטענתו, הוא נהג כאשר נעתר לפנייתו של דרי אליו, לסייע לו בתהליך של קבלת היתרי הבנייה.

עוד הוא טען כי הגדלת זכויות הבנייה ביחס לכל המגרשים שאושרו לבנייה ברובע ט"ז, נעשתה על-פי מדיניות עקבית של עיריית אשדוד, ונעשתה ביוזמת מהנדס העיר ובתמיכת ראש העיר באותה תקופה, צבי צילקר, ואין לכך כל קשר לפעילותו של דרי, שאף הקפיד לא להשתתף בישיבה שבה התקבלה ההחלטה האמורה.

על רקע הכפירה המוחלטת התקיימו הוכחות בתיק, שבמהלכן העידו עדים רבים מטעם התביעה, גוזלן העיד מטעם ההגנה, והוגשו 51 מוצגים מטעם התביעה ו-6 מוצגים מטעם ההגנה.

הפרשייה:
כתב האישום המקורי בתיק כלל גם את גלעד פרימק וכן את חברת פרימק בנייה והשקעות בע"מ שבניהולו, אך במסגרת הסדר טיעון שהושג בין הצדדים, חברת פרימק נמחקה מכתב האישום, וגלעד פרימק הורשע על-פי הודאתו בעבירה של הפרת אמונים ובעבירה נוספת של ידיעות לא נכונות בניגוד לפקודת מס הכנסה, ודינו נגזר ל-6 חודשי עבודות שירות וכן לחילוט של סכום משמעותי של מעל 2.5 מיליון שקל מרכושו.

כמו כן, במסגרת הפרשה הוגש כתב אישום נוסף נגד קבלן אחר, יואל ישראל, וגם בעניינו הגיעו הצדדים להסדר טיעון, אשר במסגרתו הורשע ישראל, על-פי הודאתו, בעבירה של מתן שוחד ובעבירה נוספת של דוח וידיעות לא נכונות, בניגוד לפקודת מס הכנסה, ונגזר עליו קנס בנוסף לחילוט 3.5 מיליון שקל מרכושו.

בניגוד לנאשמים האחרים, גוזלן, כאמור, כפר במיוחס לו וטען כי מדובר בהתנהלות עסקית תמימה ושגרתית, שאין בה כל אלמנטים פליליים - ובית המשפט קיבל את הגנתו.

הזיכוי
ביום ראשון השבוע זוכה גוזלן מהאשמות החמורות נגדו. 
השופט אהרון משניות קבע בפסק הדין כי הקשר בין גוזלן ודרי התחיל בפועל כחודש וחצי אחרי שוועדת המשנה העירונית לתכנון ובנייה קיבלה את ההחלטה על הגדלת מספר הדירות.
משום כך, קבע כי המדינה לא הוכיחה דרי קיבל כספים כדי להגדיל את זכויות הבנייה במכרז בו זכה גוזלן, אלא רק כדי לזרז את קבלת היתרי הבנייה, במסגרת זכויות שקיבל כדין.

הטיעונים של השופט לזיכוי:
 "לא ניתן להוכיח את טענת באי-כוח המאשימה כי מטרת הקשר בין הנאשם ובין דרי הייתה הגדלת זכויות הבנייה של הנאשם, תוך ניצול חברותו של דרי בוועדה המקומית לתכנון ובנייה, מפני שהקשר בין הנאשם ובין דרי החל לאחר שכבר התקבלה ההחלטה בוועדה המקומית".

גם בעניין התמורה שקיבל דרי עבור עבודתו, קבע השופט כי השכר שגוזלן נתן לדרי בעבור שירותי הייעוץ שסיפק היה סביר ואף מתון יחסית, וכי התמורה שקיבל גוזלן מדרי - הן בייעוץ שהביא לשיתוף-פעולה בין שלושה מהקבלנים שפעלו במתחם, והן בזירוז ההליכים הביורוקרטיים הכרוכים בקבלת היתרי בנייה - הצדיקה את השכר שניתן לדרי בעבור שירותיו.

השופט אף ציין כי תנאי להרשעה הוא כי המסקנה המפלילה היא המסקנה הסבירה וההגיונית ביותר העולה מתוך הנסיבות - אך במקרה שבפניו הגרסה שמסר גוזלן להתקשרות בינו ובין דרי, שנועדה לסייע לו להתמצא בסבך הביורוקרטי של הליכי התכנון הנוהגים בעיר אשדוד, סבירה והגיונית יותר מהגרסה המפלילה.
"כידוע, 'אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר, ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר', כפי שאמר המשפטן היהודי הדגול לואי ברנדייס לפני יותר מ-100 שנים.
כך גם בעניינינו, ההסכם בין הנאשם ובין דרי לא היה הסכם נסתר שנעשה במחשכים ובהיחבא, כפי שניתן היה לצפות מעסקה של שוחד. מדובר בהסכם גלוי, שהוצאה כנגדו חשבונית כחוק, ואף נוכה מהתשלום מס במקור, ושולם מע"מ כחוק", כתב השופט.

בשורה התחתונה קבע השופט כי לא הוכח קיומם של כל היסודות העובדתיים הנדרשים להרשעה בעבירה של מתן שוחד: לא הוכח כי התשלום שנתן גוזלן לדרי במסגרת ההסכם ביניהם היה תשלום עבור שוחד, ולא הוכח כי הפעולות שביצע דרי במסגרת אותו הסכם נעשו במסגרת תפקידו כעובד ציבור.

בעולם המשפט ידוע כי כל זיכוי הוא מחזה לא שגרתי באולמות בית המשפט, ואולם זיכוי מלא, המנקה באופן מוחלט את הנאשמים מבלי להותיר ספק - זה כבר אירוע נדיר במיוחד. הזיכוי הופך אף משמעותי יותר לאחר שמתברר כי צדדים להסכמים דומים באותה פרשה הורשעו בעבירות שונות.

תגובת סנגורו של גוזלן, עו"ד ירון קליין:
"מדובר בפרשייה מלפני מעל עשור. מר גוזלן היה נחוש לכל אורך הדרך בדבר חפותו, ואנחנו שמחים שבתום מאבק משפטי הגענו לתוצאה הזו - פסק דין מזכה".

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]