שיתוף מהותי לעומת שיתוף לכאורה



ההליכים לשיתוף הציבור, שנולדו על מנת לשפר את איכות ההחלטות השלטוניות המתקבלות, נפלו לפוליטיקאים רבים כמתנה משמיים. בעזרתם של ההליכים הללו, ניתנה להם – לפחות לחלקם – ההזדמנות להיתפס כנבחרי-עם נאורים, כאלה הדוגלים בדמוקרטיה ובשוויון; כאלה הפותחים את סגור ליבם לרחשי הציבור; כאלה המעוניינים להקשיב לתושבים על מנת להבין ממקור ראשון מה טוב ונכון להם. וגם, על מנת לקבל גושפנקא רחבה יותר להחלטות שאינן תואמות בדיוק את האינטרס הציבורי.

משה דרור

ד"ר משה דרור

מן המחקר המקיף שערכתי בשנים האחרונות בקרב ערים ויישובים בישראל, הבנתי שקיומם של הליכים לשיתוף הציבור החל לתפוס תאוצה בארץ, בעיקר בקרב השלטון המקומי. אבל אותם ההליכים לא בוצעו על פי הפרמטרים המקובלים בעולם. הם בוצעו כעלי תאנה להחלטות שבמקרים רבים נתקבלו בכלל מראש. כך נוצר המושג: שיתוף לכאורה – הנראה כהליך לשיתוף הציבור על אף שהוא באמת אינו כזה. במקרים רבים יצאו ראשי יישובים אל התושבים וביקשו מהם את דעתם בנושא זה או אחר למטרות של אינטרס פוליטי פנימי בלבד ולא באמת על מנת ללמוד מהם מה נכון עבורם. בעצם, הם קיבלו החלטה מסוימת, הבינו שהיא עלולה להתקבל כבעייתית על ידי התושבים ואז יצאו אליהם "כדי לשאול לדעתם". לאחר מכן, הם הציגו את החלטתם כאילו התקלה בעזרת הציבור ובשותפות עימו - כאשר בפועל, הצגתם הייתה רחוקה מאוד מן האמת.

אל מול השיתוף שתואר המוגדר כשיתוף לכאורה, קיים כמובן השיתוף המהותי – הנכון והנורמטיבי. אלו הם הליכים לשיתוף הציבור בהם יוצאים נבחרי העם אל הציבור לשמע דעתו בנושאים שעל הפרק ולקראת קבלת החלטה ולא אחריה. בהליכים האלה מתקיים דיון המבוסס על מידע מוקדם שניתן לתושבים בנוגע לסוגייה עליה דנים. הדיון הכולל את ההצעות המועלות על ידי המשתתפים נרשמות בפרוטוקול מסודר המפורסם אף הוא לעיני ולאוזני הציבור. לאחר מכן, מתקבלת ההחלטה בקרב מפעילי ההליך, כלומר הפוליטיקאים, בהתאם להצעות שנתקבלו. אגב, בעזרת הטכנולוגיה המתקדמת, ניתן גם בימי הקורונה הלא קלים, לקיים הליכים נורמטיביים.

הצעות הציבור נותרות בגדר הצעות בלבד שאינן מחייבות את מקבלי ההחלטות השלטוניות. הם, לא חייבים לבחור בהן. אבל בהתאם להליך הנורמטיבי של שיתוף ציבור, עליהם לדווח לציבור על אימוץ ההצעות או על דחייתן, באופן מנומק. שלב זה אינו מתקיים כמעט באף אחד מהליכי השיתוף הנוהגים כיום במדינת ישראל וככל שהוא אכן מתקיים – זה נעשה במידה פחותה עד אפסית.

ההבדל בין שיתוף מהותי לבין שיתוף לכאורה הוא אם כן כהבדל בין אמת לשקר. בין נכון ללא נכון ובין כוונה לטובת האינטרס הציבורי לבין כוונה לטובת אינטרס מוסתר אחר, לרוב בלתי מוצהר.

על הדרך למנוע את התופעה השלילית של הליכי שיתוף לכאורה - במאמר הבא.  

למאמרים הקודמים בנושא זה, נא ללחוץ כאן.

ד"ר משה דרור חקר במהלך שנים רבות את נושא שיתוף הציבור בארץ ובעולם. עבודת הדוקטורט שלו מוקדה בהליכים לשיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל.

 
setImageBanner('d8877922-30d6-40c5-9729-4b0dd0386451','/dyncontent/2017/6/1/c41baeb6-e29b-4415-b67b-b3940dd9bdf5.gif',1807,'',525,78,false,18577);
ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('f70de662-e8c2-4fb9-897e-cbd25b6a7856','/dyncontent/2017/6/1/c41baeb6-e29b-4415-b67b-b3940dd9bdf5.gif',1807,'',525,78,true,18578);},15],[function() {setImageBanner('f70de662-e8c2-4fb9-897e-cbd25b6a7856','/dyncontent/2017/6/5/ddc064ee-648d-4ba4-ad6e-72da51a98ff7.png',1808,'',525,78,true,18578);},15]]);
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה