ערב מרגש אתמול לשמואל דוד, עוזר ראש העיר וצלם מחונן. את תמונותיו של דוד אנו מעלים כאן באשדוד נט לעיתים תכופות. בכל תיעוד שתצטרך מהעיר, דוד נמצא שם בשבילך ותמיד מביא את הזוית המיוחדת שרק הוא יודע.

אתמול, בהפתעה גמורה, הודפסו מבחר תמונותיו והפכו לתערוכת תמונות בלובי הכניסה לבניין העירייה. פתיחת התערוכה נשמרה בסוד. דוד הגיע, כשאר הנוכחים, אך הופתע לגלות שתמונותיו מעטרות את הלובי וכי כל הכבוד הזה הוא בשבילו.

ראש העיר יחיאל לסרי אמר בהתרגשות: "אתם מכירים אותו כעוזרי הנאמן ויועץ התקשורת שלי מזה 14 שנים, אך אני מכיר אותו גם כצלם מוכשר המצליח לגלות ולחשוף את פניה המיוחדים של אשדוד עירנו האהובה ברגעי יופי נדירים.

אני מזמין אתכם לגלות ולהתרשם משמואל האומן, בתערוכת צילומים מרהיבים ב״גלרית הלובי״ שחנכנו הערב בלובי של בנין העירייה".

מהפייסבוק של ראש העיר

שמואל דוד כתב לחבריו לאחר שנרגע במעט מההתרגשות:

"הופתעתי מאוד, עדיין שרוי בהלם ואיני יודע איך אוכלים את זה. לפחות תהיה לי עכשיו התשובה לשאלה מה התחביב שלך. 

הצילום שלי הוא תחביב שהתפתח ומתפתח ויתפתח מתוך אהבה, מתוך האמת הפנימית שלי והאהבה למקום או לכל דבר שמחבק את הנפש שלי. ספונטני מבלי להתכונן , חי את הרגע. 
בים של עבודה, לחץ וטירוף (גם את זה אני אוהב) אני בורח לאותם מקומות שנותנים לי את הכוח, לרגע מנתקים אותי מהכול, וטוענים  אותי מחדש.
אני נשאר עם עצמי, מסדר את המחשבות באמצעות הצילום, הלחיצה על הפריים תבטא לעיתים את התחושה שלי באותם רגעים. 
זה אני לבד ורק אני מחליט, כמה רגעים יש לנו כאלה בחיים שאנחנו נביט רק על עצמנו? וזאת מבלי לפגוע באחרים. יתרה מכך, לתת לאחרים ליהנות...אוי כמה שאני  אוהב לשמח אנשים ובמיוחד גם דרך האוכל שאני מבשל.
הטבע הוא עוצמתי, המבט האישי שלי אל הטבע הוא מלמטה למעלה, עם המון כבוד והבנה שכל יום נוצרת יצירה אחרת שלא יהיה דומה לה.
המפגש עם החיות, מחיפושית פרת משה רבנו ועד החתול ובדרך האנפה שעומדת על רגל אחת מול סופה אדירה. מבט ארוך בה, בכדי להבין את הכוח וגם המחשבה אשר מקננת בראשה באותם רגעים, גורמים לי לעקוב אחריהן במשך שעות ולקחת מהם תובנות לחיים. הדרך שלהן להתמודדות מול קשיים ותנאים קשים יכולים לסייע לנו בחיים. 
דוד ואוצרת התערוכה בלובי העירייה
תקופה לא פשוטה עברתי, קשה מאוד, הגוף זעק ובזכות משפחתי המיוחדת במינה שעמדה איתי בדיוק כמו האנפה על רגל אחת הצלחנו להתגבר. הסופות היו קשות, הגשם היה עז...כולנו היינו רטובים עד שד עצמותינו.
המשכנו, השמש זרחה וליטפה בעדינות ואז צלמתי לפני כשבוע  את כוס היין מעל העיר אשדוד. היין מתפרץ החוצה - מעיין  שאגת שמחה אישית שלי שאף אחד לא יבין ולא יידע. מסע מיוחד ביותר שעברתי, חיזק וחישל אותי.
רויתוש , הילי ואור,  מיד יקבלו את הצילום ויגיבו, הן הפתיעו אותי המון, עברו איתי המון ולא היה פשוט.
וכמו שראש העיר ציין הערב, אני מיד משתף אותו בצילומים וגם הוא כבר מכיר אותי, נותן את הפוש. תמיד אני שמח לשתף אותו ולשוחח איתו על הצילום.
ובנוסף לכל  אלה - האהבה האמיתית לעיר אשדוד, אני מביט בה ביראת כבוד גדולה - האנשים והמקומות שאותם למדתי להכיר ועליהם גם למדתי עם הזמן. תמיד להסתכל מלמטה למעלה, ללמוד ועוד ללמוד, דרכם אני מצלם את החיים והתובנות, דרכם אני לומד על החיים.
הכל מתנקז לעדשת הנייד, הפשטות שבצילום, הרגע שאתה שולף ומצלם. עם הזמן הבנתי שאני מצלם את גם הרגשות שלי שמשלבות את האהבה למקום ולרגע.
רבים שאלו אותי - רק אשדוד? באינסטגרם אני מתייג את המיקום באופן קבוע ASHDOD!
אני גאה ואוהב, מאמין ומוכיר את הרגע שאני כאן.
באהבה ישנם גם משברים וכך גם עם העיר אבל בסוף האהבה מנצחת.
תנסו לצאת לבד, לנשום, להביט ולהסתכל גם פנימה, זו תחושה כייפית. זה יכול להיות 5 דקות או שעתיים, זה פשוט תענוג.
תודה לכולם.
סתם ככה יצא לי מהלב".